בפסק דין, שניתן לאחרונה ע"י ביהמ"ש העליון (ע"א 3511/11), חויבו ביה"ח הדסה וקופ"ח מאוחדת לשלם פיצוי בסך של כ-4.2 מיליון ₪ להורים שהגישו תביעה על רשלנות רפואית בהריון שעילתה הולדה בעוולה של תאומים שסובלים מפגיעה מוחית קשה.
תמצית עובדות המקרה
- הריון התאומים היה הריונה הרביעי של אם התאומים.
- בתם הבכורה, שנולדה בשנת 2006, סבלה מבעיות נוירולוגיות שהתבטאו בין היתר בפרכוסים, עיכוב התפתחותי, ופיגור קוגניטיבי. בשל האמור, ההורים הופנו כבר ע"י רופא הנשים של האם לייעוץ גנטי בהדסה כבר לאחר לידת הבת הבכורה. בעקבות הייעוץ הגנטי הנ"ל נשלחו מהדסה מכתבים להורים, ולרופא המטפל, ובמסגרתם צוין כי למרות שאין אבחנה ברורה לפגיעה הבת הבכורה, הסיכון שהתופעה תחזור על עצמה בהריונות עתידיים מגיע כדי 25%, וכי בשל האמור יש צורך לבצע בכל הריון עתידי בדיקות אולטרה סאונד חוזרות, ובפרט לעקוב אחר המוח ואחר התפתחות מיקרוצפליה. ההורים טענו כי מכתב זה ותוכנו לא הגיע אליהם, וכי בפרט לא היה ידוע להם שהסיכון שייוולד להם ילד נוסף עם פגיעה כזו של הבת הבכורה עומד על 25%.
- מאז הייעוץ הגנטי, האם חזרה והרתה בשנית ובשלישית, ובשתי הפעמים ילדה ילודים בריאים.
- הריון התאומים (הריונה הרביעי במספר) נוצר בשנת 2005, ובמסגרתו ניתנו הפניות חוזרות לביצוע בדיקות אולטרה סאונד, ובפרט לזיהוי מיקרוצפליה. בדיקות האולטרה סאונד לא זיהו דבר חריג.
- התאומים נולדו בשנת 2006, ובהמשך התגלה כי הם סובלים מאותן בעיות נוירולוגיות קשות מהן סובלת אחותם הבכורה, וכי נכותם מגיע ל-100%. טיבה המדויק של המחלה לא אובחן עד היום, ואולם להערכת הרופאים מדובר בתסמונת גנטית כלשהי שמתבטאת בהרס החומר הלבן של המוח לאחר הלידה.
- נפסק כי בין שההורים קיבלו את המכתב מהייעוץ הגנטי מהדסה ובין שלאו, מה שחשוב הינו שלא הוסבר להם – לא בביה"ח הדסה (שם ניתן להם הייעוץ הגנטי), ולא ע"י רופא הנשים המטפל בקופ"ח מאוחדת (שם נעשה מעקב ההריונות) – ואף לא לא הובן על ידם שיש להם סיכון של 25% לחזור וללדת ילד עם פגיעה כדוגמת זו של בתם הבכורה.
- נפסק כי אילו ההורים היו מקבלים הסבר מלא כנדרש, בנוגע לסיכון להישנות המצב באיזה מהריונותיהם העתידיים, ולגבי חוסר היכולת לזהות מצב זה בבדיקות כלשהן במהלך ההריונות, כי אז הם היו נמנעים מכל הריון נוסף, ועל ידי כך הייתה נמנעת גם הולדת של התאומים.
ביהמ"ש קיבל את הטענה שייחסה לביה"ח הדסה רשלנות רפואית בייעוץ גנטי (תוך שהוא מייחס להדסה אחריות ל-80% מנזקי ההורים)
- נפסק כי כחלק מהייעוץ הגנטי שניתן להורים היה מקום שביה"ח הדסה יחזור ויזמן את ההורים לפגישה נוספת, ולא יסתפק רק בהעלאת הדברים על הכתב במסגרתו של מכתב שנשלח אליהם. היתה זו חובת הרופאה הגנטית של ביה"ח הדסה לספק להורים, במסגרת פגישה נוספת כאמור, הסבר בשפה מובנת להם, ולוודא כי הסבריה הובנו על ידם כהלכה.
- ביהמ"ש העליון חזר והדגיש לעניין זה כי כאשר אנו עוסקים בתביעות שעניינן רשלנות בהריון, על הרופאים מוטלת חובת גילוי נרחבת במיוחד, ובכלל זה חובה לוודא כי בפני המטופלים עומד מלוא המידע שיאפשר להם לקבל החלטה מושכלת כיצד לתכנן את משפחתם ולנהל את הריונותיהם.
ביהמ"ש העליון מצא רשלנות רפואית גם בהתנהלות רופא הנשים של קופ"ח מאוחדת (תוך שהוא מטיל על מאוחדת 20% מהאחריות)
- נפסק כי על גניקולוגים שמפנים נשים לבדיקות או למומחים כאלו ואחרים במהלך ההריון לעקוב ולוודא כי אותן נשים אכן קיבלו והבינו את השלכות המידע שאצור בכל בדיקה והתיעצות כנ"ל.
- בנסיבות העניין נמצאה אפוא רשלנות רפואית גם בהתנהלות רופא הנשים שעקב אחר ההריונות ושלא שוחח עם בני הזוג ווידא כי אלו הבינו, בעקבות היעוץ הגנטי בהדסה, שבכל הריון עתידי הם ניצבים בפני סיכון של 25% שהבעיה הנוירולוגית של בתם הבכורה תחזור על עצמה, וכי אין בדיקות הריוניות שיכולות לשלול זאת בוודאות.
הפיצוי הכולל שניתן להורים, בתביעה זו של רשלנות רפואית בהריון שעילתה הולדה בעוולה, הגיע לסך כולל של כ- 4.2 ₪, והוא חושב עד הגיע התאומים לגיל 11 שנים (מעבר לכך נקבע תשלום עיתי).
רכיבי הפיצוי העיקריים
- בגין כאב וסבל נפסק להורים סכום של 1,500,000 ₪
- בגין פגיעה באוטונומיה נפסק להורים סכום של 400,000 ₪.
- בגין סיעוד ועזרת צד ג' נפסק להורים:
- פיצוי של 5,000 ₪ לחודש עד הגיע התאומים לגיל 5;
- פיצוי של 15,000 ₪ מהגיע התאומים לגיל 5 ואילך;
- הערה: מפסק הדין עולה כי הפיצוי נפסק על הצד הנמוך בשל כך שמצבם של התאומים קשה כדי כך שזמן הערות שלהם מינימלי, מה שמקטין את צורכי ההשגחה עליהם, ומצדיק סטייה מהסכומים הגבוהים יותר שמוכרים מהלכת אקסלרד צור שמיר.
- הוצאות התאמת דיור (התאמת מסדרונות, פתחים, התאמת מקלחת ושירותים והאצת הצורך ברכישת דירה גדולה יותר ללא צורך בחדר נפרד למטפל) – 250,000 ₪;
- הוצאות ניידות מוגברות – 300,000 ₪;
