הולדה בעוולה של 2 ילדים עם איקס שביר

עו"ד אבי שמואלי

בימים אלו מוגשת ע"י משרדנו תביעה על רשלנות רפואית בהריון שהביאה להולדה בעוולה של שני ילדים עם X שביר. הילדים נולדו בשנים 1994 ו-1996, והעובדה שאמם הינה נשאית של המחלה, וששניהם לוקים במחלה, אובחנה רק מספר שנים לאחר לידתם.

להלן פרטים בנוגע לתביעה הנ"ל שנסבה סביב רשלנות רפואית בהריון שגרמה להולדה בעוולה:

1. איקס שביר הינה מחלה גנטית שמהווה את הגורם השני בשכיחותו (לאחר תסמונת דאון) לפיגור שכלי ו/או התנהגותי. מאז שנת 1991 יש למדע הרפואי יכולת לזהות, בבדיקות מולקולאריות, אם אדם הינו נשא או חולה של המחלה. בהתאם, מאז שנת 1992 ואילך ניתן לבצע במכונים גנטיים בישראל בדיקה כנ"ל שמזהה אם האם הינה נשאית של מחלת X שביר (פרה-מוטציה), אם לאו. במקרה שהתשובה חיובית, ניתן, באמצעות בדיקת מי שפיר או דם עוברי, לבדוק אם העובר, שהאם נושאת ברחמה, לוקה במחלה (מוטציה מלאה), ואם כן ניתנת האפשרות להפסיק את ההריון.
2. במסגרת התביעה הנ"ל, שנסבה על רשלנות רפואית בהריון, נטען כי הרופא שעקב אחר שני ההריונות של האם (בשנים 1994 ו-1996) לא לקח ממנה, כפי שצריך היה, את ההסטוריה המשפחתית שלה, ובשל כך לא ידע כי אחותה סובלת מאז ילדותה מפיגור התפתחותי ושכלי ממקור לא ידוע. המדובר במידע חשוב מעין כמוהו, שכן בהינתן מידע זה, כך נטען בתביעה, רופא הנשים צריך היה, לכל הפחות, להפנות את האשה ליעוץ גנטי. במסגרתו של יעוץ גנטי כנ"ל היה מומלץ לאם לעשות בדיקה לזיהוי נשאות לתסמונת איקס שביר. בדיקה כנ"ל, שעלותה הסתכמה בכ-400 ₪, היתה מגלה כבר אז שהאם נשאית של המחלה, ומכאן שקיימים 50% שהעובר שברחמה סובל מהמוטציה. במצב דברים זה, היתה נעשית בדיקה מתאימה גם לעוברים במהלך כל אחד משני ההריונות, מחלתם היתה מאובחנת כבר במהלך ההריון, ולהורים היתה ניתנת האפשרות להפסיק את ההריונות הנ"ל, ולמנוע את הולדתם לעולם.
3. תביעת רשלנות רפואית בהריון שענינה הולדה בעוולה היא תביעה שמוגשת ע"י ההורים. במסגרת תביעה כנ"ל נטען כי לולא אותה רשלנות רפואית בהריון, ניתן וצריך היה לאבחן כי את מחלת העובר במהלך ההריון, ואו אז ההורים היו מפסיקים את ההריון.

במסגרת תביעה כנ"ל ההורים עותרים לפיצוי, בין היתר:

• בגין הכאב והסבל שכרוכים בגידולו של ילד חולה כנ"ל;
• בגין ההוצאות העודפות שכרוכות גידולו של ילד כנ"ל עד גיל 18;
• בגין התמיכה שיש להעניק לילד כנ"ל מגיל 18 ועד תום חייו;
• ובגין כך שאותה רשלנות רפואית בהריון מנעה מהם את האפשרות לתכנן את משפחתם, להפסיק את ההריון, ובכך פגעה באוטונומיה שלהם.