בפסק דין תקדימי, שניתן בימים אלו בתביעה שעניינה רשלנות רפואית בהריון חויב בית החולים "ביקור חולים" לשלם פיצוי בסך 10 מליון ₪ להורים חרדים שלא קיבלו הסבר על סיכוניו של הריון מרובה עוברים במסגרת הליך IVF.
עובדות המקרה
מדובר במקרה משנת 2005 של בני זוג חרדים שנזקקו לטיפולי הפריה חוץ גופית עקב קשיים להיכנס להריון ספונטני. במסגרת הטיפול הוחזרו לרחמה של האם שלוש ביציות מופרות, ואלו נקלטו כולן והבשילו להריון שלישייה (שתי בנות ובן).
שבועות לאחר תחילת ההריון, נאמר לבני הזוג לראשונה כי הריון שלישייה כרוך בסיכון מוגבר להסתיים מוקדם מהצפוי, על כל סיכוני הפגות שכרוכים בסיום מוקדם של ההריון. בשל האמור הומלץ לבני הזוג לעבור הליך של דילול עוברים, ולהמית בתוך הרחם אחד מהעוברים שבשלב זה היו בריאים כולם.
בני הזוג, שהועמדו בשלב זה במצב בלתי אפשרי, סירבו להמלצה לדלל את אחד העוברים, וזאת מאחר שלאמונתם המדובר בשלב זה ברצח של עובר חי ובריא.
סופו של דבר שהסיכון התממש, ההריון הסתיים בשבוע ה-31, ועקב סיכוני וסיבוכי הפגות אחד משלושת העוברים (הבן) נותר עם נכות קשה של 100% שמתבטאת בשיתוק מוחין המיפלגי, פיגור שכלי קשה ואוטיזם.
ההכרעה בנוגע לקיומה של רשלנות רפואית בהריון המדובר
בית המשפט קיבל את הטענה בנוגע לקיומה של רשלנות רפואית בהריון המדובר, וקבע כי במסגרת הליכי ההפריה החוץ גופית, וטרם החזרת שלוש הביציות המופרות לרחמה של האם, צריך היה ליידע את בני הזוג בנוגע לסיכון המוגבר שכרוך בהריון של שלישייה, ובהתאם לתת להם אפשרות לבחור להחזיר לרחמה של האם שתי ביציות בלבד.
לעניין זה אף נקבע כי החזרתן של שלוש ביציות לרחם אינה מגדילה את סיכויי השגת ההריון באופן שמצדיק את הסיכון המוגבר שכרוך באפשרות של הריון שלישיה. זאת, כאשר משווים זאת לאפשרות של החזרת שתי ביציות מופרות לרחם.
בית המשפט אף קבע כי החלטת ההורים שלא לדלל אחד מהעוברים בהמשך ההריון, הייתה החלטה צפויה ומובנת, בין היתר בהתחשב בהיותם חרדים, ולכן לא ניתן לראות בה כזו שמנתקת את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין אותה רשלנות רפואית שהביאה לכך שמלכתחילה הוחזרו לרחם האם שלוש ביציות מופרות, במקום שתיים, מבלי לתת להורים הסבר מקדים בנוגע לסיכון.
רכיבי הפיצוי
מדובר בתביעת הולדה בעוולה והפיצוי נפסק להורים על השירותים העודפים, התמיכה וההוצאות המוגברות שאותם יידרשו להוציא לאורך כל חיי בנם.
בית המשפט העריך כי תוחלת חיי הבן תגיע ל-54 שנים, וקבע כי הוא זוכה לטיפול המסור ביותר בבית הוריו, ולכן יש לחשב את הפיצוי המגיע להורים בהתאם האפשרות שגם לאחר שיגיע לגיל 21, הם ימשיכו לגדלו בביתם ולא יעבירו אותו למוסד.
הפיצוי, שהגיע במקרה זה לסך כולל של כ-10,000,000 ₪, לפני ניכוי תשלומי ביטוח לאומי, הורכב מהרכיבים העיקריים הבאים:
- עזרת מוגברת של צד ג' עד גיל 21 – 910,000 ₪
- עזרת צד ג' מוגברת מגיל 18 עד 54 – 3,600,000 ₪ (לפי 20,000 ₪ לחודש)
- הוצאות קיום – הפסדי השתכרות מגיל 21 עד 54 – 1,827,811 ₪
- כאב וסבל ופגיעה באוטונומיה לשני ההורים יחד – 1,300,000 ₪
- הוצאות אפוטרופסות לעתיד – 290,000 ₪
- הוצאות טיפולים פארא-רפואיים ותרופות שלא בסל – 485,000 ₪
- רכישת ואחזקת רכב נכים והוצאות ניידות – 950,000 ₪
