תביעה נוספת על רשלנות רפואית שגרמה לפטירה עוברית

עו"ד אבי שמואלי

בימים אלו מוגשת ע"י משרדנו תביעה נוספת שעניינה רשלנות רפואית בהריון שהובילה לפטירה עוברית, כלומר לפטירת עובר ברחם אמו.

ואלו עובדות המקרה:

• המדובר בהריון "יקר" אצל אשה ללא ילדים, שהרתה בגיל 39, לאחר כישלון 4 הזרעות, ובעקבות טיפול הפריה חוץ גופית (IVFׁ).
• מעקב ההריון התנהל באופן תקין עד לשבוע ה-39+2 להריון, שאז האישה פנתה למיון נשים בבית חולים מסוים באזור המרכז בשל תחושתה כי תנועות העובר פחתו.במיון הנשים נעשתה לאשה בדיקת ניטור עוברי (NST) שהייתה תקינה, ולבד מבדיקה זו לא נערכה כל בדיקה עוברית נוספת.האישה שוחררה מהמיון עם הנחיה לחזור לביקורת בחלוף 3 ימים. הרופא המשחרר ציין במכתב השחרור כי המדובר באשה שהגיעה "לביקורת עקב גיל הריון", וכי טרם שחרורה נעשתה לה, בין היתר, גם בדיקת אולטרה סאונד של פרופיל ביופיזיקלי עוברי שהייתה תקינה לחלוטין.
• האישה חזרה למיון ביה"ח בחלוף פחות מ-48 שעות בשל תחושתה כי תנועות העובר פחתו. בשלב זה נעשתה לה בדיקה שזיהתה מוות עוברי, ולא נותר אלא לחלץ מרחמה את גופת העובר.נתיחה שלאחר המוות שנעשתה בגופת העובר לימדה כי זה נפטר ממצוקה היפוקסית (מצוקה שנובעת מחוסר אספקה תקינה של חמצן וקשורה בד"כ בתפקוד שלייתי לקוי).

התביעה הינה תביעת רשלנות בהריון (וליתר דיוק רשלנות רפואית במעקב ההריון). התביעה נסמכת, בין היתר, על טענות עיקריות כדלקמן:

• נטען כי ההחלטה של הרופא לשחרר את האישה ממיון הנשים נפגמה בעצם כך שאותו רופא הניח (בטעות) כי האישה הגיעה לכתחילה לחדר המיון לצורך ביקורת גיל הריון (בעוד שהאישה הגיעה לחדר המיון בשל תלונה על הפחתה בתנועות).ויודגש: תלונה על הפחתה בתנועות אמורה להחשיד לכך שאותה הפחתה נובעת מהתפתחות מצוקה עוברית.
• בנוסף נטען כי ההחלטה של הרופא לשחרר את האישה ממיון הנשים לביתה היוותה רשלנות רפואית בהריון (במעקב הריון) משום שאותו רופא הניח בטעות כי לאשה בוצעה, במהלך שהותה בביה"ח, בדיקת אולטרה סאונד של פרופיל ביופיזיקלי עוברי (כולל בדיקה של כמות מי השפיר) שהייתה תקינה לחלוטין. כך בעוד שבדיעבד נתברר כי לא בוצעה לה כל בדיקה כנ"ל.
• בנוסף נטען כי היה זה משום רשלנות רפואית בהריון (במעקב הריון) לשחרר את האישה לביתה, בנסיבות העניין, בהסתמך על בדיקת ניטור עוברי (NST) בלבד, ומבלי שתבוצע לה בנוסף גם בדיקת אולטרה סאונד של פרופיל ביופיזיקלי עוברי.ויובהר: בעוד שבדיקת ניטור עוברי בודקת את הדופק העוברי לבדו, בדיקת אולטרה סאונד מאפשרת לבדוק, בהסתכלות ישירה, מספר פרמטרים עובריים דינמיים (תנועות עובר, תנועות נשימה, טונוס עוברי וכמות מי שפיר), וככזו מספקת לבודק מדדים נוספים לבחינת מצב העובר.בנסיבות העניין, כך נטען, צריך היה לבצע גם בדיקת אולטרה סאונד כנ"ל, וזאת לכל הפחות כדי לבדוק את כמות מי השפיר. כך, הן לפי הפרקטיקה הנהוגה (ובפרט בביה"ח בו דובר), הן מאחר שהאישה הגיעה לחדר המיון בשל תלונה על הפחתה בתנועות עובר שיכולה לנבוע ממצוקה עוברית כרונית שיכול שתתבטא בהפחתה בכמות מי השפיר, והן מאחר שהפעם האחרונה שבה נעשתה לאותה אישה בדיקת אולטרה סאונד הייתה למעלה מחודש קודם לכן.אילו בדיקת האולטרה סאונד הייתה נעשית, כך נטען, יש להניח כי היא הייתה מגלה, לכל הפחות, מיעוט מי שפיר (תופעה שכרוכה ונובעת פעמים רבות במצוקה עוברית כרונית ובהפחתה בתנועות העובר). בנסיבות העניין די היה בכך כדי להצדיק אשפוז וסיום תכוף ויזום של ההריון, ולכל הפחות לחייב כי בפני האישה תועמד גם האפשרות הנ"ל כמו גם האפשרות להתאשפז בביה"ח עד ללידה לצורך מעקב וניטור עוברי צמוד ותכוף.
• לבסוף, ובנוסף לכל האמור, נטען כי בכל מקרה, גם אם הייתה נעשית בדיקת אולטרה סאונד עוברית, ואף אם נניח כי אותה בדיקה הייתה תקינה לחלוטין, הרי שגם אז היה מקום בנסיבות המקרה (הריון יקר, בשבוע 39+2, אצל אשה מבוגרת, ללא ילדים), להעמיד בפני המטופלת ולו אפשרות להתאשפז – בין לצורך ייזום לידה, ובין לצורך מעקב עוברי צמוד וקרוב. גם כזאת לא נעשה, וגם משום כך יש לייחס במקרה זה לביה"ח רשלנות רפואית בהריון.
• מחדלי ביה"ח מלנהוג כאמור, ושחרורה של האישה לביתה ל-3 ימים, גרמו בפועל, כך נטען בתביעה, לפטירה עוברית. לולא התנהלותו כאמור של ביה"ח, שהיוותה רשלנות רפואית בהריון, חיי העוברית היו ניצלים.