המונח לידה שקטה (ובאנגלית: "Still birth") היא אולי הסיוט המתמשך של כל יולדת כבר דורות רבים. השם עצמו הוא מצמרר וזה נושא שעצם העיסוק בו מעורר רתיעה לא קטנה. לכן, חשוב כבר עכשיו לקרוא ולהבין את המשמעויות הנוספות של לידה שקטה, בתקווה גדולה שלעולם לא תזדקקו להשתמש במידע הזה.
אף זוג לא מתכונן ולא רוצה להתכונן 'ללידה שקטה'. מדובר בסיטואציה קשה מנשוא וההפך הגמור מהחלום של כל אישה הרה. יחד עם כל הקושי הנפשי והגופני, קיים מידע רב שיכול לסייע בהתמודדויות הרבות שהמצב הקשה מזמן. ריכזנו כאן עבורכם מידע חשוב בכל השאלות שמטרידות זוגות שנאלצים להתמודד עם לידה שקטה. מה זה לידה שקטה? אילו סוגים של לידות שקטות קיימים? איך מסיימים את ההריון? מהי תביעת רשלנות רפואית שנוגעת ללידה שקטה וכיצד יודעים אם ניתן להגישה ולקבל פיצוי כספי? ומה חשוב שזוג לקראת לידה שקטה ידע ויעשה? הכל במאמר הבא.
מה זה לידה שקטה?
לידה שקטה היא לידת ילוד ללא רוח חיים. המונח 'לידה שקטה' הוא מונח לא רפואי הנובע דווקא מהשקט הנשמע בחדר הלידה שמבטא באופן סימבולי יותר מכל את הריק, החסר והאובדן בניגוד מוחלט לבכי הראשון של תינוק שיוצא לאוויר העולם אשר הפך להיות הסימן ללידת תינוק חי. אחד הצלילים המיוחלים בלידה הוא הבכי הראשון של הילוד מיד לאחר הלידה. בכי זה הוא מעין "סקירת מערכות" מהירה שמודיעה שהרוב בסדר. לידה שקטה, היא לידה בה הבכי הזה לא נשמע.
הדין הישראלי קובע 2 קריטריונים 'קרים' אשר בהתמלא אחד מהם תחשב היציאה של עובר מת אל אוויר העולם כ'לידה' במובן המשפטי של העניין ואלה הם: – חלפו לפחות 22 שבועות של הריון או משקלו של העובר הוא 500 גרם ומעלה. האמור אינו גורע מכך שאם רשלנות רפואית גרמה לסיום מוקדם של ההריון ולפטירה עוברית, לפני השבוע ה-22, ההורים יוכלו עדיין לקבל פיצוי מתאים.
אלו מצבים של לידות שקטות קיימים?
קיימים מספר מצבים אפשריים של לידות שקטות:
- לאחר שמתקבלת האבחנה שהעובר נפטר ספונטנית בתוך הרחם. פטירה עוברית כזו יכולה להתרחש במספר נסיבות:
- בעקבות מצב של מצוקה תוך רחמית (למשל – עקב בעיה בחבל הטבור) שלא אובחנה במועד, ושאילו אובחנה ניתן היה לחלצו ולהצילו (אלו רוב המקרים של לידה שקטה שמובילים לתביעת רשלנות רפואית).
- בשל פגם עוברי בסיסי שהוביל לפטירה תוך רחמית (במקרים כנ"ל ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית רק אם ניתן היה להתערב ולמנוע את הפטירה התוך רחמית).
- בעקבות חבלה אימהית או עוברית (במצב דברים זה ניתן יהיה להגיש תביעה נגד הגורם שגרם לחבלה).
- בעקבות הפסקת הריון יזומה – כלומר במצב שבו בשל פגם, מום עוברי (יכול להיות מבני ויכול להיות גנטי) שהתגלו במהלך ביצוע בדיקות ההריון או בשל העובדה שיש בהמשך ההריון כדי לסכן את האישה ההרה, יש לבצע הפסקת הריון. ההליך נעשה לבקשת האישה ההרה ולאחר קבלת אישור מהועדה להפסקת הריון. אם הדבר מתאחר לאחר שבוע 22 להריון יהיה צורך להחדיר חומר ללב העובר להפסקת פעילותו. רק לאחר מכן יתחיל תהליך של זירוז לידה שיוביל לתהליך של לידה שקטה.
איך מסיימים את ההריון?
עד שבוע 24 להריון ניתן להפסיק את ההריון בהליך רפואי המתבצע בחדר ניתוח תחת הרדמה, אשר אינו נחשב ללידה ובכך למנוע מהאישה את התהליך הנפשי הקשה הכרוך בלידת ולד מת. עם זאת, לאחר שבוע 24 נדרשת האישה לעבור תהליך של לידה מלאה.
למעשה, ככל ולא מדובר על לידה ספונטנית, נדרשת התערבות יזומה מצד הרופאים בתהליך שנקראה בשפה הרפואית 'השראה'. קיימות מספר שיטות להשראת לידה, עם זאת הבחירה באיזה שיטה לנקוט תלויה בשבוע ההריון, בהערכת גודל העובר, בתנאים של צוואר הרחם, ההיסטוריה הבריאותית של האישה והעדפתה.
בעיקרון, קיימות 2 שיטות להשראת לידה: שיטות מכניות למשל החדרת 'בלון' לצוואר הרחם או החדרת למינריה להכנת צוואר הרחם והרחבתו. הסוג השני הוא שיטות תרופתיות כמו ציטוטק, פרופס אשר גם הם גורמים להבשלת צוואר הרחם ולצירים. מהרגע שמתחילים הצירים התהליך יכול להימשך אפילו מספר ימים, בדומה ללידה רגילה, במטרה להביא ללידה נרתיקית. ניתן להשתמש במהלך התהליך במשככי כאבים כולל אפידורל.
תביעת רשלנות רפואית במקרה של לידה שקטה
ישנם מקרים בהם הלידה השקטה נגרמה כתוצאה מהרשלנות הרפואית של הצוות המטפל כך למשל במצב שבו האישה ההרה מגיעה להיבדק עם תלונה על הפחתה בתנועות העובר והצוות הרפואי לא ביצע את הבדיקות הנדרשות או ביצע אך לא העריך נכון את המצב ולא זיהה בזמן את המצוקה שבה העובר היה נתון.
בתביעה מהסוג הזה יש להוכיח כי אלמלא אותה רשלנות, הלידה הייתה מסתיימת בשלום והיילוד היה נולד חי.
במידה ותביעת הרשלנות הרפואית מתקבלת על ידי בית המשפט, הוריו של העובר שנפטר יהיו זכאים לקבל פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לרבות עבור הכאב והסבל שנגרם להם, הנזק וההוצאות הכלכליות שהוציאו בהריון הנוכחי ובהריון שלאחר מכן, בגין הפגיעה הנפשית שנגרמה וכו'. מדובר בפיצויים בסכומים משמעותיים שיכולים לעזור מאוד להורים בתקופה הקשה שלאחר הלידה השקטה. סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק בנסיבות כנ"ל בישראל הגיע לכ-1.3 מליון שח והוא נפסק בתביעה שבה משרדנו ייצג את ההורים.
הנחיות לזוגות שנאלצו להתמודד עם לידה שקטה
מאחר ומדובר בסיטואציה מאוד קשה פיזית ונפשית שמתעוררות בה לאורך הדרך לא מעט דילמות שעשויות להשפיע לאחר מכן על ניהול ההליך המשפטי במידה וכזה אכן יידרש, ריכזנו כאן מידע שיכול לסייע לזוגות לקבל החלטות מושכלות:
- לאחר הלידה השקטה בית החולים מציע לזוג לבצע נתיחה של הולד לצורך בירור סיבת פטירתו. לעיתים הסירוב של הזוג נובע מטעמים מצפוניים או טעמים של דת. כך או כך חשוב לדעת שסירוב הזוג לבירור סיבת הפטירה וביצוע הנתיחה עלול לשמש כנגדם בהליך משפטי שיוגש כנגד בית החולים. זוגות רבים לא מודעים לכך שחוץ מביצוע נתיחה ישנה אפשרות לביצוע בדיקות לא פולשניות לעובר שנפטר כמו למשל בדיקת שליה, רנטגן, MRI וכו' ולכן לכל הפחות מומלץ לשקול ביצוען.
- בסמוך לאחר האשפוז בבית החולים מומלץ לגשת למחלקת הרשומות הרפואיות בבית החולים ולבקש לקבל העתק של כל המסמכים המצויים בתיק האם ותיק הילוד.
- יש לדרוש מבית החולים העתק של טופס הדיווח על עובר מת שם מציין בית החולים את סיבת הפטירה. בית החולים מחויב לדווח על מקרה הפטירה כאשר היא מתרחשת לאחר שבוע 22 או שמשקל העובר עלה על 500 גרם.
מה כדאי לעשות בכל מקרה של לידה שקטה?
לידה שקטה מביאה איתה לא מעט התמודדויות אישיות, זוגיות, משפחתיות, נפשיות, וגופניות. ההמלצה היא שבכל סיטואציה שבה אישה הרה עברה לידה שקטה תעשה התייעצות עם משרד עורכי דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית בפרט, וזאת בהקדם האפשרי. הבדיקה חשובה לצורך בחינת עובדות המקרה הספציפיות ובחינת הסיכוי להגשת תביעה וקבלת פיצוי כספי אשר עשוי להיות משמעותי ומסייע מאוד עם ההתמודדויות הרבות.
אם פטירת העובר הייתה ניתנת למניעה על ידי מתן טיפול רפואי ראוי בהתאם לסטנדרט המקובל, הרי שלאישה ההרה ולבן זוגה המתמודדים עם האובדן נגרם נזק רב המקים להם זכות לפיצוי. בנוסף, חשוב שהפניה להתייעצות עם עו"ד תעשה בהקדם האפשרי ואולם גם אם חלף זמן מה ראוי לבחון את הדברים בהקדם לאור הוראות ההתיישנות החלות על תביעות מהסוג הזה והחריגים שבצידם.
דוגמאות לתיקי לידה שקטה
במסגרת ההתמחות של משרדנו בתיקי רשלנות רפואית בהריון ובלידה, טופלו במשרדנו בהצלחה מספר רב של תיקי לידה שקטה, כולל בתיק תקדימי במסגרתו נפסק לזכות ההורים סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד כה בישראל בתביעות כנ"ל.
להלן מס' דוגמאות בנוגע לתיקי לידה שקטה שטופלו בהצלחה במשרדנו:
משרדנו ייצג אם (ובן זוגה) שהרתה לראשונה קרוב לגיל 40, כאשר הפטירה העוברית עצמה התרחשה בשבוע ה-39+
מעקב ההריון במקרה זה היה תקין לחלוטין, והאם פנתה למיון המיילדותי בביה"ח בשבוע ה-39 בעקבות הפחתת תנועות עובר.
במיון המיילדותי הוחלט לשחרר אותה בחלוף מס' שעות מבלי לבצע לה בדיקת אולטרא סאונד כמתחייב, ועם הנחיה לחזור לביקורת בחלוף 3 ימים.
כאשר האם חזרה לביה"ח לביקורת, בחלוף יומיים, אז התברר שהעוברית שברחמה נפטרה בתוך פרק זמן זה.
התביעה שהגשנו במקרה זה הגיעה עד לשלב של פסה"ד, ובמסגרתו נמצאה רשלנות רפואית בהתנהלות חדר המיון המיילדותי, ונפסק לטובת האם ובן זוגה פיצוי בסך כולל של כ-1.4 מליון ש"ח (האם לא הצליחה להרות באופן טבעי פעם נוספת, ונזקקה להליכי פונדקאות כדי להביא לאחר מכן זוג תאומים לעולם).
אחד מגורמי הסיכון שזכו, באופן תקדימי, להתייחסות בפס"ד זה היה גילה המבוגר יחסית של האם, והסיכון העוברי המוגבר שנגזר מכך.
פסק דין נוסף שהושג ע"י משרדנו בתיק של לידה שקטה עסק בבני זוג שאיבדו את התינוקת הבכורה שלהם בשבוע ה-33 להריון
במקרה זה נקבע כי הפטירה העוברית נבעה מכולסטזיס הריוני אימהי שלא זכה למעקב וניטור שתואמים את רמת הסיכון העוברי במצב זה.
הפיצוי הכולל שנפסק להורים בתיק זה עמד על כ-850,000 ש"ח (עוד קודם למועד פסה"ד להורים נולדו שתי בנות נוספות).
בתביעה נוספת של לידה שקטה שהסתיימה בהצלחה ייצגנו בני זוג שאיבדו, בשבוע ה-36 להריון, אחד מתוך שני תאומים-עוברים זכרים
דובר בהריון "יקר" שהושג בהליכי הפרייה חוץ גופית, והרשלנות הרפואית במקרה זה התבטאה בכך שרופאי המיון המיילדותי שאליהם האם הגיעה לצורך מעקב החל בשבוע ה-35 (עקב תופעה של פערי גדילה הולכים וגדלים בין התאומים) לא אשפזו אותה, ולא הורו על ביקורות ומעקב תכופים כנדרש, עובדה שהובילה בסופו של דבר לפטירה של התאום הקטן ברחם אמו.
התביעה הסתיימה בהסכם פשרה חסוי מחוץ לכותלי בית המשפט, ובמסגרתו שולם להורים סכום פיצוי משמעותי.
בתביעה אחרת שהוגשה ע"י משרדנו בנוגע למקרה של לידה שקטה, יולדת הגיעה לחדר המיון בביה"ח עם צירי לידה בשבוע ה-40
בדיקות ניטור ואולטרא סאונד שבוצעו בקבלתה לימדו שהעוברית במצב תקין, ומאחר שהלידה היתה בתחילתה, היולדת הושארה במיון המיילדותי ולא הוכנסה עדיין לחדר הלידה.
חיבורה מחדש למכשיר הניטור נעשה רק בחלוף למעלה מ-6 שעות, ואז התברר כי העוברית נפטרה בינתיים ברחם בשל כריכת חבל טבור סביב צוארה.
במסגרת התביעה טענו לכך שחוסר המעקב אחר מצב העוברית משך פרק זמן כה ממושך שבו היולדת בבית החולים היווה משום רשלנות רפואית בלידה.
התביעה הסתיימה בהסכם פשרה במסגרתו שולם להורים סכום משמעותי.
עוד תביעה שעניינה לידה שקטה שהתרחשה בשבוע 41+, אצל אם בת 43, עם חשד לסכרת הריון
התביעה מתנהלת בימים אלו בבית המשפט, נעדכן בתוצאותיה מיד לאחר שהתיק יסתיים…
מידע והנחיות להורים במצב של לידה שקטה
להלן מידע, והנחיות חשובות, בנוגע לחובות שמוטלות על בתי החולים, ולהתנהלות ההורים מולם במצב של לידה שקטה:
- במקרים רבים, במהלך אשפוז היולדת לאחר לידה שקטה, ההורים מתבקשים לתת הסכמתם לביצוע נתיחה של גופת העובר, וזאת כדי לאפשר בירור מיטבי של הסיבות שגרמו לפטירתו.
סירוב של ההורים לביצוע נתיחה כנ"ל עלול לשמש כנגדם ככל שיגישו בהמשך תביעת רשלנות רפואית, וביה"ח יוכל לטעון כי בסירובם ההורים מנעו את האפשרות להתחקות אחר סיבות הפטירה ומלברר האם יתכן שהפטירה נבעו מסיבות שאינן קשורות בכל רשלנות רפואית.
מסיבה זו, מומלץ שגם אם שיקולי דת עקרוניים הם שעומדים בבסיס סירוב ההורים מלבצע נתיחה, הם לא ימהרו לסרב לנתיחה של גופת העובר, מבלי לקיים תחילה התיעצות דחופה עם עו"ד שמתמחה בתביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה.
בכל מקרה, גם אם הסירוב לביצוע הנתיחה הנתיחה נובע מטעמים עקרוניים של דת, חשוב מאוד שההורים ידונו מול ביה"ח באפשרות לבצע בגופת התינוק כל בדיקה לא פולשנית שיכולה לסייע לבירור סיבת פטירתו (רנטגן, MRI, מעבדה, בדיקת שליה וכיוב'), ולדרוש כי פרטי הדיון הנ"ל יועלו על הכתב בתוך התיק, וכי יירשם שההורים הסכימו לביצוע כל הבדיקות האפשריות ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם דתם.
- בכל מקרה של לידה שקטה (כמו בכל מקרה אחר של אשפוז בבית חולים שבמהלכו נוצר או התגלה נזק) רצוי שבסמוך לאחר האשפוז היולדת תגיע למח' רשומות רפואיות בביה"ח ותבקש לקבל צילום מלא של כל המסמכים שמצויים בתיק הלידה שלה, ובתיק הילוד (ככל שהילוד נולד בחיים).
- חשוב לדעת שבמקרה שפטירת העובר מתרחשת לאחר השבוע ה-22 להריון, או שמשקל העובר שנפטר עולה על 500 גרם, בית החולים חייב למלא ולהעביר למשרד הבריאות טופס דיווח על עובר מת, ובמסגרתו לציין, בין היתר, את סיבת הפטירה.
הוריו של העובר, זכאים לדרוש מבית החולים לקבל לידם העתק מטופס דיווח זה, ומומלץ לדרוש בפועל העתק מטופס זה.
- ככלל, בכל סיטואציה של פטירה שקטה מומלץ להקדים ולפנות ליעוץ אצל עו"ד מוקדם ככל האפשר לאחר הפטירה של העובר, וזאת כדי שיבדוק אם הפטירה העוברית היתה ניתנת למניעה, והאם קיימת היתכנות להגשת תביעה בנושא רשלנות רפואית בהריון או בלידה.
- מידע רלבנטי נוסף ניתן למצוא בחוזר משרד הבריאות מס' 1/2019 שעוסק ב"טיפול במצבי אובדן הריון."
לסיכום
במאמר זה סקרנו מידע רלוונטי אשר יכול לסייע לזוגות המתמודדים עם לידה שקטה. ראינו כי פנייה לעו"ד המתמחה בתחום הינה צעד חשוב לקבלת הערכת מצב משפטית ובחינת הסיכוי לקבלת פיצויי כספי משמעותי אשר יכול לסייע רבות בהתמודדויות הרבות שהלידה השקטה מביאה איתה.
א. שמואלי הוא משרד עורכי דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ככלל ובפרט בנושאים של הריון, לידה וכל הכרוך בהם מהבדיקות המקדימות ועד שלבי ההחלמה וההתאוששות לאחר הלידה. במשך שנים רבות של ניסיון המשרד טיפל באינספור תביעות רשלנות רפואית שזיכו את הניזוקים בסכומים משמעותיים מאוד של פיצויים, וגם בנושא של לידה שקטות 'רשומים על שמו' פסקי דין תקדימיים. פנו אל משרד א. שמואלי בהקדם לייעוץ, בחינת עובדות המקרה שלכם והערכת סיכויי התביעה.
