בפס"ד שניתן בחודש 7/2014 ניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי מרכז (ת.א 35323-06-11) נתקבלה תביעת רשלנות רפואית בהריון שעניינה שיתוק מוחין שנגרם לילדה במהלך הריונה על רקע פיגור גדילה תוך רחמית – IUGR – שלא אובחן בזמן.
הילדה, אחת משתי תאומות, נולדה בשנת 2005, בסיומו של הריון יקר שהושג לאחר עשרות טיפולי הפריה. מעקב ההריון נעשה באופן פרטי אצל אותו גניקולוג שביצע את טיפולי ההפריה. הנ"ל לא איתר במהלך מעקב ההריון כל בעיה. בשבוע ה-36 להריון האם הופנתה לבדיקת ניטור שגרתית בביה"ח. בדיקה זו לימדה על וריאבליות נמוכה בדופק אחת מהעובריות, מה שהחשיד למצוקה עוברית. בעקבות זאת בוצע ניתוח קיסרי דחוף שהביא לחילוצן של תאומה אחת במשקל 2,600 גרם, ותאומה שניה שמשקלה 1,690 גרם בלבד. התאומה עם המשקל הירוד נולדה עם מי שפיר מקוניאליים, רמת ה-PH בדמה היתה 7.08, ובחלוף בזמן נתברר כי היא סובלת משיתוק מוחין – CP – דיסטוני קוואדרופלגי.
ביהמ"ש ייחס רשלנות רפואית בהריון לגינקולוג שעקב אחר ההריון, וזאת בדרך התנהלותו למן השבוע ה-32 להריון, ובשים לב לאמור להלן:
- ההריון המדובר היה הריון בסיכון גבוה לנוכח גילה של האם, והעובדה כי מדובר היה בהריון תאומים. עפ"י ספרי היסוד בגינקולוגיה, בהריון בסיכון גבוה (קל וחומר הריון תאומים) מומלץ להפנות את האם, החל בשבועות 32-34 ואילך, לביצוע רוטיני, מידי שבוע, של בדיקות ניטור עוברי ופרופיל ביופיזיקלי עוברי.
- במקרה זה, האם לא הופנתה לביצוע אף אחת מהבדיקות הנ"ל בין השבוע ה-32 ועד לשבוע ה-36, ומחדל זה, כך נקבע, היווה משום רשלנות רפואית בהריון.
- זאת ועוד: נתברר כי בפני הגינקולוג שביצע את מעקב ההריון עמדו נתונים שצריכים היו להחשיד לפיגור גדילה תוך רחמי כבר בשבוע ה-34 להריון. כך, בשל העובדה שבבדיקת הערכת משקל שבוצעה בשבוע ה-34 להריון נתברר כי משקל כל אחת מהעובריות תאם אחוזון 50, בעוד שהערכת משקלן שנעשתה בשבוע ה-32 תאמה אחוזון 90.
- ממצא נוסף שאמור היה להדליק נורה אדומה נגע לכך שהבדיקה בשבוע ה-34 לימדה כי היקף הבטן של העובריות כמעט ולא גדל משך השבועיים שחלפו מאז הבדיקה הקודמת.
ההתעלמות מנקודות אלו, כך נקבע, היוו אף הן רשלנות רפואית בהריון מצדו של הגינקולוג שעקב אחר ההריון, שכן גם בגינן צריך היה להפנות את האם לבדיקות נוספות (קודם לשבוע ה-36), כדי לעמוד על מצב העובריות, ובכלל זה לבדיקות פשוטות וזמינות כגון: בדיקת ניטור עוברי ובדיקת פרופיל ביופיזיקלי.
ביהמ"ש מינה מטעמו מומחה לנוירולוגיית ילדים (פרופ' שטיינברג), וזאת, בין היתר, כדי שהנ"ל יתייחס לשאלה – האם לולא אותה רשלנות רפואית בהריון, ואילו העובריות היו נבדקות ומחולצות מהרחם בשבוע ה-34, ניתן היה למנוע מהקטנה שבהן את שיתוק המוחין.
אותו מומחה נוירולוגי קבע כי שיתוק המוחין אינו נובע במקרה זה מתשניק חריף שקדם ללידה, אלא מתהליך כרוני וממושך שנתלווה לבעיית פיגור הגדילה החל בשבוע ה-32 ועד לשבוע ה-36.
בהסתמך על האמור, ביהמ"ש קבע כי הרשלנות הרפואית החמירה את הנזק, אך לא גרמה לכולו, ובנסיבות אלו בחר, על דרך האומדן, לייחס ל- רשלנות רפואית בהריון אחריות ל-50% מהנזק (הערה: לא ברור כיצד קביעה זו מתיישבת עם פסה"ד התקדימי שניתן בדנ"א 4693/05 בי"ח כרמל נ' עדן מלול, ואשר במסגרתו נקבע כי על בתיהמ"ש להכריע, כעיקרון, בסוגיית הקשר הסיבתי באופן בינארי של "הכל או כלום".)
את נזקיה של הילדה ביהמ"ש אמד בסך כולל של כ-10.5 מליון ₪, תוך שהוא מייחס, בסופו של דבר, לגניקולוג שחטא ברשלנות רפואית בהריון את החובה לפצות את הקטינה בסך של 5.2 ₪ מליון ₪ (לפי 50% אחריות), וזאת לפני ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי ותוספת שכ"ט עו"ד.
להלן מספר הדגשים בהתייחס להכרעת ביהמ"ש בסוגיית גובה הנזק:
- בהתחשב בכך שהילדה אינה סובלת מפיגור שכלי, הינה בעלת ניידות מסוימת, ובעלת יכולת אכילה דרך הפה ושליטה על סוגרים, ביהמ"ש קבע (בהסתמכו על חוות דעת המומחה מטעמו – פרופ' שטיינברג) כי תוחלת חייה קרובה לממוצע, וכי יש להפחית מתוחלת החיים הממוצעת לנשים בישראל 10%. מכאן, שלצורך תחשיב הנזק תוחלת חייה הועמדה על לגיל 75 שנים.
- ביהמ"ש קבע כי לטובתה ולרווחתה של הילדה, עדיף שהיא תמשיך ותימצא בביתה ולא במוסד, הגם שחלופה כאמור "יקרה" יותר מבחינת הפיצוי שיוטל.
להלן פירוט ראשי הנזק שנפסקו לילדה במסגרת תיק זה של רשלנות רפואית בהריון:
- הפסד השתכרות – סך של כ-2.02 מליון ₪ (לפי שכר חודשי ממוצע של 9,277 ₪).
- הפסד הפרשות לפנסיה – סך גלובלי של 200,000 ₪.
- אובדן הנאות ותמיכה כלכלית בתקופת הצבא – סך של 115,000 ₪.
- עזרת צד ג' – סך של 600 ₪ לעבר (לפי 6,000 ₪ לחודש מאז היתה הקטינה בת שנה ועד היום); סך של כ-1.08 מליון ₪ עבור התקופה עד הגיעה לגיל 21 (כל עוד תשהה במסגרת חינוכית), וזאת לפי תחשיב של 9,000 ₪ לחודש);
סך של 3.6 מליון ₪ עבור התקופה מהגיעה לגיל 21 ועד גיל 75, וזאת לפי 16,000 ₪ לחודש:
- שכר טרחת אפוטרופוס – סך גלובאלי של 200,000 ₪.
- כאב וסבל – סך גלובלי של 1,000,000 ₪.
- ניידות – סך גלובלי של 800,000 ₪.
- התאמת דיור – סך גלובלי של 350,000 ₪.
- הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בסל הבריאות – סך גלובלי של 500,000 ₪.
- הוצאות יתרות בפעילות פנאי וחופשה – סך גלובלי של 100,000 ₪.
מסכום הפיצוי נוכו סך התגמולים שהילדה קיבלה ותקבל מהמוסד לביטוח לאומי בסל כולל של כ-2.5 מליון ₪.
