השבוע הסתיימו בפשרה במשרדנו שתי תביעות רשלנות בלידה שעסקו בקרע דרגה 4 שנגרם ליולדת במהלך הלידה. שתי התביעות הוגשו בשנת 2013, שתיהן סבבו סביב רשלנות בלידה שהתרחשה בבתי חולים ממשלתיים (ביה"ח שיבא וביה"ח המערבי בנהריה), ובכל אחת הושג הסכם פשרה שבמסגרתו התחייבה המדינה לשלם ליולדת פיצוי בסך מאות אלפי שקלים.
פרטים לגבי אחת משתי התביעות ניתן למצוא בבלוג שפורסם באתר משרדנו בתאריך 10.4.13. בבלוג זה נביא פרטים בנוגע לתביעה האחרת שסבבה סביב רשלנות בלידה בביה"ח שיבא.
הלידה הרלבנטית היתה לידתה הראשונה של היולדת, ובסיומה הוחלט לסיימה באמצעות מלקחיים. הקרע שנגרם ליולדת היה קרע דרגה 4, והוא נגרם עקב שליפה פתאומית של המלקחיים, וראש הילודה בתוכם. שליפה פתאומית זו ארעה עקב כך שהיולדת הופתעה מהתחושה שהיתה כרוכה בהחדרת המלקחיים לגופה, ונרתעה עם גופה לאחור. כך, שכן פרוצדורת המלקחיים ללא עדכון והכנתה כנדרש לכרוך בה, וממילא ללא קבלת הסכמתה.
קרע דרגה 4 הינו קרע בדרגת החומרה הגבוהה ביותר. משמעו כי נקרעו כל שכבות פי הטבעת, כולל שריר הסוגר והרירית הפנימית. למרות ניתוח לתיקון הקרע שבוצע ליולדת בסמוך לאחר הלידה, היא נותרה עם נכות. נכותה מתבטאת, באי שליטה על גזים וצואה, בכאבים בעת קיום יחסי מין ובעיות בתפקוד המיני, ובהשלכות של כל האמור לרבות בנוגע לתכנון המשפחה (היולדת מוגבלת מעתה ללידות קיסריות בלבד), על תפקודה בבית ומחוצה לו, ועל הפגיעה בבטחונה העצמי ובנשיותה.
טענות התביעה שהגשנו בשם היולדת עסקו בפרטים השונים של אותה רשלנות בלידה שהביאה בסופו של דבר להיווצרות קרע דרגה 4, והן כיוונו לשני שלבים במהלכה של הלידה:
-
ראשית, נטען להתרשלות בעצם ביצועה, ובדרך ביצועה, של לידת המלקחיים, כמו גם לכך שפרוצדורה זו בוצעה ללא הסכמה מדעת, ותוך פגיעה מהותית באוטונומיה של היולדת:
- נטען שלא זו בלבד שקודם ללידת המלקחיים לא נאמר ליולדת דבר על כך שתבוצע לה לידת מלקחיים, אלא שבמקום זאת נאמר לה שתבוצע לה לידת ואקום. מכאן נגזר כי פרוצדורת המלקחיים (שכרוכה בסיכון מוגבר לקרע אימהי, וששכיחה ומקובלת הרבה פחות מפרוצדורת ואקום) בוצעה ללא הסכמתה מדעת של היולדת, על כל המשתמע מכך.
-
נטען כי בנסיבות הענין לא היה מקום, בכל מקרה, להעדיף את השימוש במלקחיים (פרוצדורה בלתי שכיחה ובלתי מקובלת שכרוכה בסיכון לקרע אימהי מוגבר) על אופציות אפשריות אחרות, ובכללן על האופציה לסיים את הלידה בלידת ואקום.
-
נטען כי בכל מקרה, עובר לביצוע המלקחיים צריך היה להכין את התובעת כנדרש, ולמנוע רתיעה פתאומית של גופה, ושליפה בלתי מבוקרת של ראש העובר וזרועות המלקחיים.
-
שנית, נטען להתרשלות בדרך ניהול הלידה עד למועד שבו בוצעה לידת המלקחיים. בהקשר זה נטען כי בנסיבות הענין צריך היה להגיע למיטת היולדת ולקיים דיון באפשרויות סיום הלידה הרבה קודם, שאז היה נמנע הצורך בחילוץ דחוף של הילודה, וממילא האופציה לסיום הלידה במלקחיים לא היתה עולה מלכתחילה.
