ציון אפגר

מהו ציון אפגר?

בדיקת אפגר הינה כלי מהיר, שימושי ואמין להערכת מצבו הכללי של הילוד . תכליתה של הבדיקה היא לקבוע האם היילוד נזקק לטיפול רפואי מידי, (ציון אפגר נמוך בלידה) או באם מצבו תקין (ציון אפגר גבוה בלידה).

ציון אפגר והומצא  לראשונה בשנת 1952 על ידי ד"ר וירג'יניה אפגר. היתרון שלו הוא בכך שהוא מספק מסגרת סטנדרטית ומוכרת להערכת התינוק, המבטיחה עקביות ויעילות ומאפשרת לצוות הרפואי לקבל החלטות מהירות ולספק טיפול מתאים במקרי  אפגר נמוך בלידה.

כיצד נראית טבלת אפגר?

טבלת אפגר מורכבת מ- 5 פרמטרים שונים: דופק, נשימה, טונוס, תגובה לגירוי וצבע עור. כל פרמטר מקבל ניקוד בין 0 לבין 2, כך שבמצטבר הציון הגבוה ביותר שילוד יכול לקבל הינו אפגר 10. חמשת הפרמטרים הנבדקים הן בדקה ה-1 לאחר הלידה, ושוב בדקה ה-5. מכאן, כך, כאשר נאמר כי ציון האפגר הינו, למשל, אפגר 9, אפגר 10, הכוונה ל-9 בדקה הראשונה לאחר הלידה, ו-10 בדקה החמישית לאחר הלידה.

מה החשיבות של ביצוע בדיקה להערכת ציון אפגר?

בדיקת אפגר מספקת תמונת מצב מיידית של מצב התינוק במטרה לזהות סימני מצוקה או סיבוכים .  במסגרת בדיקה זו הצוות הרפואי יבחן  את תגובת היילוד למעבר מן החיים ברחם לעולם החיצוני:

בדקה הראשונה- תבחן הסתגלות הראשונית של התינוק לחיים מחוץ לרחם.

בדקה החמישית- תבחן היציבות הפיזיולוגית המתמשכת של התינוק.

גילוי מוקדם של סיבוכים מאפשר מתן מענה מיידי ומקטין את הפוטנציאל למזעור סיכונים. ולהפך, אי ביצוע הבדיקה בזמן או שגיאות בביצוע הבדיקה עלולים להוביל להחמצת הזדמנויות להתערבות תוך החמרת המצב הקיים ואף להיחשב כרשלנות רפואית.

מה נחשב לאפגר נמוך המצריך התערבות רפואית?

ציון של 7 ומעלה נחשב בדרך כלל לציון טוב, בעוד שאפגר נמוך, כלומר מתחת ל- 7 עשוי להצביע על צורך בהתערבות רפואי מיידית. כך למשל בדרך כלל ימצא כי עוברים, שסבלו ממצוקה תוך רחמית שהייתה חמורה דיה כדי לגרום להם לשיתוק מוחין (CP) , יוולדו  בד"כ עם ציון אפגר נמוך. לאור העובדה כי ניתן להסיק מציון האפגר לגבי מצבו של הילוד במועד הלידה יש לו חשיבות רבה מבחינת הערכת מצב הילוד בתביעות רשלנות רפואית בלידה.  

רשלנות רפואית בבדיקת אפגר

קיימת חשיבות בביצוע  בדיקת אפגר כנדרש – עיכובים בביצוע הבדיקה או פספוסים בביצוע הבדיקה עלולים להוות הפרות של סטנדרט הטיפול הנדרש ועלולות להביא  לפגיעה ביילוד וכתוצאה מכך להוות רשלנות רפואית של הצוות המטפל.

להלן חלק מהתרחישים אשר עלולים להיחשב כרשלנות רפואית בבדיקת אפגר:

• כישלון בביצוע הבדיקה בזמן – אם הצוות הרפואי לא מבצע את הבדיקה במועד המדויק לאחר הלידה, קרי בדקה הראשונה ובדקה החמישית, הם עלולים לפספס הזדמנות חיונית לזיהוי ומתן מענה רפואי מידי לבעיה הרפואית הדחופה המצריכה טיפול.
• ניקוד לא מדויק – פירוש שגוי של הפרמטרים של הבדיקה כגון מתן ניקוד לא מדויק לטונוס השרירים או לצבע היילוד עלולים להוביל להערכת מצבו של היילוד בצורה שגויה והעדר מתן טיפול ראוי.
• עיכוב במתן טיפול דחוף הכרחי על אף ציון אפגר נמוך – למשל אי מתן תמיכה נשימתית או התחלת אמצעי החייאה בזמן עלולים להחמיר את מצבו של היילוד ולגרום לנזק בלתי הפיך.
• אי העברת ציון אפגר לחברי הצוות הרפואי כתוצאה מחוסר תקשורת-  עלול להוביל לפספוס מידע חיוני לטיפול ולנזק ליילוד.