נהוג לסווג את שלבי הלידה לשלושה שלבים עיקריים:
שלב ראשון – שלב תחילת הצירים ופתיחת צוואר הרחם עד לפתיחה מלאה;
שלב שני – מפתיחה מלאה של צואר הרחם ועד ליציאת העובר;
שלב שלישי – יציאת השליה. כל שלב מאופיין בשינויים פיזיולוגיים ואבני דרך המאותתים על התקדמות הלידה עד לסיומה. כל שלב כולל בתוכו סימנים מקדימים, סיכונים ומחייב בדיקות והתערבויות מסוג אחר. בהתאם לכך גם נקבע הסטנדרט הרפואי והפרוטוקול הטיפולי ביולדת במהלך כל אחד משלבי הלידה. במאמר זה נתמקד בכל שלב ונסביר אותו על כל האספקטים השונים הנכללים בו.
לידה היא תהליך טבעי שמן הסתם מתקיים משחר קיומו של האדם והוא הכרחי להמשך קיומנו. במשך שנים רבות, הלידה נתפסה אך ורק כאירוע טבעי, ביולוגי, שנובע מכוחות הטבע. בהמשך עם העלייה בחשיבות ערך החיים ואיכות החים הושם דגש על תהליך הלידה שיתנהל ויסתיים ללא פגיעה לעובר או ליולדת, והחלו לסייע ליולדת בכל דרך אפשרית. כיום, בעולם המערבי הלידה נחשבת, בנוסף להיותה אירוע טבעי ומשמח, גם למעשה להליך רפואי לכל דבר ועניין, הכולל התמחות, בדיקות, אבחנות ואף נקיטת פעולות במידת הצורך – הכל כדי להעלות את אחוז הלידות המוצלחות ולאפשר את ההזדמנות לכל רך לצאת לאוויר העולם בריא ושלם ולכל יולדת לסיים את הלידה ללא פגיעה בגופה – והכל, ככל הניתן.
במאמר זה נסקור רבים מהשלבים המתקיימים בלידה: מהם שלבי הלידה? כמה זמן כל אחד מהם אמור להימשך בממוצע? אילו בדיקות הצוות הרפואי חייב לבצע במהלכם של שלבי הלידה השונים? למה חשוב לשים לב? איזה סיכונים קיימים בכל אחד מהם? ומה קורה אם על אף הסטנדרט הרפואי הקיים, הצוות הרפואי לא פעל על פיו וגרם לנזק ליולדת או לתינוק שלה? מידע חשוב לפניכם.
סקירת שלבי לידה: השלב הראשון של הלידה:
השלב הראשון של הלידה למעשה מורכב מ-2 פאזות:
1. פאזה לטנטית – בפאזה הלטנטית מתחילים להופיע צירים, ופתיחת צואר הרחם אינה מגיעה עדיין ל-6 ס"מ (60% מהדרך לפתיחה מלאה). בד"כ בשלב זה אין התקדמות משמעותית בירידת ראש העובר בתעלת הלידה.
2. פאזה אקטיבית – בפאזה האקטיבית, צירי הלידה בד"כ הופכים סדירים וחזקים יותר, ופתיחת צואר הרחם מגיעה ל-6 ס"מ. בשלב זה, לכל המאוחר, נהוג לחבר את היולדת למוניטור, ומכאן מצופה שפתיחת צואר הרחם תלך ותתקדם באופן מסודר ולפי לוח זמנים תחום יותר. לצורך קביעת דרך הפעולה הנכונה הצוות הרפואי המלווה את היולדת מחוייב להעריך במדויק את הסימנים בשלב זה ולתת טיפול תומך כמו חיבור למוניטור לצורך מעקב אחר העובר והצירים, מתן נוזלים או תרופות במידת הנדרש, מתן משככי כאבים לפי שיקולים רפואיים והעדפת היולדת וכו'.
שלב זה נמשך בממוצע כ-13 שעות לפחות בלידה ראשונה וכ-9 שעות בלידה שנייה ומעלה. אך, מדובר בשלב שיכול אף להתארך יותר מהממוצע. המטרה של שלב זה היא שצוואר הרחם ייתקצר ויפתח בהדרגה עד לפתיחה מלאה, כלומר קוטר של 10 ס"מ. עם הופעת פתיחה מלאה מתחיל השלב השני והוא שלב הלידה הפעילה. מעקב רציף אחר רווחת האם והעובר הוא בעל חשיבות מירבית.
סקירת שלבי לידה: השלב השני
שלב זה מתחיל בפתיחה מלאה של צוואר הרחם ועד לרגע השיא- יציאת הילוד. הטווח הנורמטיבי של שלב זה משתנה ותלוי במספר הלידות שהיולדת עברה ובשאלה האם קיבלה אפידורל בלידה הנוכחית :
– אצל יולדת שזו לידתה הראשונה ללא אפידורל שלב זה אמור בד"כ להימשך עד שעתיים.
– אצל יולדת שזו לידתה הראשונה שקיבלה אפידורל שלב זה אמור בד"כ להימשך עד 3 שעות.
– אצל יולדת ולדנית כלומר, שזו אינה לידתה הראשונה וזוהי לידה ללא אפידורל שלב זה אמור בד"כ להימשך עד שעה.
– אצל יולדת ולדנית שקיבלה אפידורל שלב זה אמור בד"כ להימשך עד שעתיים.
יש לציין שהגישה המיילדותית העדכנית הינה לאפשר התארכות של שעה נוספת בכל אחד מטווחי הזמן הנ"ל, בכפוף לדיון, ככל שהלידה מתקדמת (כלומר שיש ירידה מתועדת בירידת הראש), ושאין ממצאים שמלמדים על סיכון מוגבר שכרוך בהתארכות הלידה – לעובר או ליולדת.
על הצוות הרפואי לנהל את שלב הלידה הפעילה בקפידה, תוך התחשבות בגורמים כמו בריאות האם והעובר, מיקום העובר, משך הלידה, התקדמות הלידה וכו'. הסיבוכים העלולים להיווצר במהלך שלב קריטי זה הינם מצוקה עוברית או דיסטוציה של הכתף, הדורשים התערבות מהירה ומתאימה כדי למנוע נזק לאם או לתינוק, חלילה. לעיתים ההתערבות הנדרשת היא יצירת חתך חיץ כדי להרחיב את פתח היציאה ולסייע לעובר לצאת. גם כאן, בדומה לכל התערבות רפואית אחרת, ההתערבות צריכה להיעשות בהתאם לסטנדרט הרפואי הנהוג מבלי לגרום לקרע חמור ליולדת באזור החיץ. בישראל, כאשר מבוצע חיתוך יזום כאמור, מקובל ונהוג לבצעו מהנרתיק בזוית הצדה (ולא באופן אנכי כלפי הרקטום) – חתך המכונה מדיולאטרלי.
סקירת שלבי לידה: השלב השלישי – מיציאת הילוד ועד יציאת השליה
בניגוד לנהוג לחשוב, לידה אינה מסתיימת עם לידת התינוק. השלב השלישי, האחרון ולא פחות חשוב הוא לידת השליה. למעשה עם יציאת התינוק אל אוויר העולם השלייה סיימה את תפקידה. על מנת לאפשר ליולדת להבריא בצורה מלאה השלייה חייבת לצאת החוצה לאחר לידה תינוק.
לרוב, הליך לידת השליה נחשב להליך פשוט. עם זאת, ישנם מספר סיבוכים אפשריים שעלולים להיגרם כמו למשל הותרת חלק מהשליה בגוף היולדת מה שעלול להוביל לדימום, תהליך דלקתי, הידבקויות ונזקים משמעותיים אחרים. לכן, מצב כזה מחייב ביקורת והתערבות רפואית מיידית להוצאת כל חלקי השלייה.
לא לחינם התהליך נקרא "לידת השילייה" . מפני שבפועל מדובר בתהליך דומה מאד ללידת התינוק, למעט העובדה שכאן אין צורך לדאוג לבריאות השילייה. זהו אינו תהליך שולי, הוא מחייב את ההשגחה וההתערבות הרפואית ויש לו השפעה רבה בעיקר על בריאות היולדת ויכולת ההחלמה בתקופה הקצרה לאחר הלידה, וכמו שצוין לעיל, זהו תהליך שעאם לא נעשה כהלכה יש לו פוטנציאל סיבוך.
רשלנות רפואית בשלבים בלידה
מתי מתקיימת רשלנות רפואית בלידה? ככלל, הצוות המיילדותי חייב חובת זהירות כלפי היולדת והעובר.
עילה להגיש תביעת רשלנות רפואית תיווצר בהתקיים שני תנאים מצטברים:
הראשון – כאשר ישנה התרשלות – כלומר כאשר הצוות המיילדותי מפר את חובת הזהירות תוך חריגה מההתנהלות הסבירה שלה ניתן היה לצפות בנסיבות הענין.
השני – כאשר ההתרשלות גרמה לנזק. כלומר צריך להוכיח כי הצוות הרפואי נהג בניגוד הסטנדרט הרפואי המקובל וגרם כתוצאה מכך לנזק ליולדת או לתינוק. דוגמאות לרשלנות רפואית במהלך שלבי הלידה הן אי מעקב אחר מצוקה עוברית, שימוש לא נכון או בעיתוי לא נכון בהתערבות רפואית.
משרד עורכי הדין א. שמואלי, רובינסקי ושות' הוא משרד המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בכלל ובתביעות רשלנות רפואית בשלבי הלידה השונים בפרט. לפתח המשרד הובאו מספר רב של תיקים בנושא זה ובכלל זה:
– אי מעקב אחר מצב העובר במהלך הלידה, אי זיהוי מצוקה עוברית והעדר התערבות מיידית נדרשת מסוג חילוץ העובר, מה שהוביל לנזק בלתי הפיך מסוג שיתוק מוחין.
– סוג אחר של תביעות רשלנות רפואית בלידה קשור לשימוש לא נכון במכשיר ואקום במהלך הלידה, אשר גרם לתינוק לנזק מוחי בלתי הפיך גם כן.
– דוגמא נוספת הקשורה לנזק שנגרם לאם במהלך הלידה כתוצאה מרשלנות רפואית של הצוות המטפל היא יצירת קרעים חמורים מדרגה 3 ו-4 ועוד.
כאשר נגרם נזק לאם או לתינוק (או לשניהם חס וחלילה) כתוצאה מרשלנות רפואית חשוב לאגד את כל המסמכים הרפואיים הקיימים בתיק בית החולים ולגשת ללא דיחוי לפגישת ייעוץ עם עו"ד נזיקין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית לצורך הערכת סיכויי התביעה במקרה הספציפי. נוכח השעון המתקתק המפעיל את מרוץ ההתיישנות ישנה חשיבות מירבית להגשת תביעה בזמן.
כל תביעת רשלנות רפואית בלידה מלווה בהגשת עדותו של עד מומחה, איש צוות רפואי מומחה בתחום הלידה, אשר מתוך ניסיונו יוכל להעיד כי במקרה הספציפי שהובא לפניו, הצוות הרפואי שליווה את היולדת חרג מהמקובל ולא פעל על פיו. משרד עורכי הדין א. שמואלי, רובינסקי ושות' עובד כעניין שבשגרה עם מיטב המומחים המוכרים היטב במערכת המשפט ואשר עדותם נחשבת למקצועית ואמינה על ידי בתי המשפט.
לסיכום
במאמר זה סקרנו 3 שלבים בלידה אשר מחייבים ליווי רפואי, בדיקות, מעקב אחר העובר והיולדת ודאגה לבריאות שניהם והכל כמובן תוך שמירה על הכלליים והסטנדרטים המחייבים על פי כללי האתיקה והחוק. הצוות הרפואי מחויב לבצע את כל הבדיקות הנדרשות, לגלות סימנים חשודים המעידים על סיבוכים, ולבצע התערבויות במידת הנדרש. ראוי לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית במצב שבו הצוות הרפואי לא פעל בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש וגרם לנזק ליולדת או לתינוק. פיצוי כספי עשוי לסייע רבות בשיקום האם והתינוק ובמתן מענה נפשי ופיזי כאחד. פנו אל משרד עורכי הדין א. שמואלי, רובינסקי ושות' המתמחה בתחום לצורך תיאום פגישת ייעוץ ללא עלות.