ההצלחות שלנו
במהלך השנים נרשם על שם משרדנו מספר לא קטן של פסקי דין תקדימיים בתביעות רשלנות רפואית בפרט, ובתביעות נזיקין וביטוח בכלל.
ההלכות שנקבעו בכל אחד מפסקי הדין הנ"ל חרגו מגבולות הזכייה הפרטנית של הלקוחות שיוצגו על ידנו, וחוללו שינוי במצב המשפטי (ויש לקוות הרפואי) של לקוחות מטופלים רבים ונוספים.
לצד התקדימים שנקבעו ע"י משרדנו בפסקי דין, רובן הגדול של תביעות הרשלנות הרפואית שנוהלו ע"י משרדנו הסתיימו בהסכמי פשרה שבמסגרתם השגנו ללקוחותינו סכומי פיצוי תקדימיים. מטבע הדברים, הרוב המכריע של הסכמי הפשרה הנ"ל חסויים, ולכן איננו יכולים לפרסמם.
הצלחות של המשרד
תקדים: 1.1 מיליון ש"ח פיצוי בגין תסמונת אשרמן
מדובר בתביעה שהגשנו בשמה של יולדת שהפכה עקרה בעקבות תסמונת אשרמן שנוצרה עקב גרידה שבוצעה לה בביה"ח רמב"ם 6 שבועות לאחר שילדה שם ניתוח קיסרי את בתה הבכורה. בעקבות האמור הנ"ל נזקקה להליך פונדקאות כדי להביא לעולם זוג תאומים.
בפסה"ד נקבע כי הרשלנות הרפואית החלה כבר בניתוח הקיסרי, והתבטאה בכך שבסיומו לא בוצעה בדיקה של שלמות השליה, בנוסף לבדיקת חלל הרחם, מה שהוביל לכך שכבר במועד הניתוח לא אובחן שברחם נותרה שארית שליה.
לצד האמור נקבע כי אף בביצוע הגרידה, 6 שבועות לאחר מכן, היה בנסיבות הענין משום רשלנות רפואית. כך, משום שידוע שביצוע גרידה בנסיבות כנ"ל כרוך בסיכון מוגבר ליצירת תסמונת אשרמן, לפי שבמקרה זה לא היה כל צורך דחוף לבצע גרידה, ובשל כך שבנסיבות המקרה ניתן וצריך היה לשקול חלופות בטוחות יותר, ובפרט את החלופה של הסטרוסקופיה.
הסכום הכולל שנפסק לטובת היולדת במקרה זה הועמד על כ-1.0 מליון ₪ . בסכום זה נכלל החזר הוצאות הליך פונדקאות בסך תקדימי של 300,000 ₪, והצהרה כי היולדת תהא זכאית מביה"ח שיפוי + שכ"ט בגין כל הוצאות שתהיינה לה עבור הליך פונדקאות נוסף.
פסה"ד ניתן ב 2.8.17 ע"י השופט אהרון שדה בת.א 24998-09-14 פלונית נ' מדינת ישראל, והסכום הסופי של הפיצוי נקבע ב בע"א 3849-10-17.
פיצוי בסך 1.6 מיליון ש"ח ליולדת עם קרע דרגה 4 בלידה
פשרה בתביעת רשלנות בלידה שניהלנו נגד משרד הבריאות (ביה"ח הילל יפה) בעניין קרע דרגה 4 שנגרם ליולדת במהלך לידה בשנת 2011.
בהסכם הפשרה התחייב משרד הבריאות לשלם ליולדת פיצוי בסך כולל של 1,600,000 ₪, סכום שמשקף את הגידול המשמעותי שחל בסכומי הפיצוי בתביעות רשלנות רפואית מסוג זה, וזאת כנגזרת של התקדים שמשרדנו השיג בתביעה דומה שנוהלה בת.א 11230-08-12, שם נקבע סכום פיצוי בסך כולל של 3.1 מליון ₪ ליולדת שנותרה עם נכות בשיעור 60% בעקבות רשלנות רפואית שגרמה קרע דרגה 4 בלידה.
פיצוי בסך 1.5 מליון ₪ עבור לידת ואקום שהסתיימה בפטירת התינוקת
מדובר בתביעה על רשלנות רפואית בלידה שהגשנו בשנת 2018. התביעה עסקה בפטירה טרגית, ומיותרת, של תינוקת בְֹּשֵלָה ובריאה, שהתרחשה 4 ימים בלבד לאחר לידתה וזאת כתוצאה מדימום מסיבי שנוצר בגולגולתה עקב לידת ואקום.
הלידה התרחשה ב-2017, באחד מבתיה"ח במרכז הארץ לאחר 39+2 שב' של הריון תקין.
התינוקת היתה בתם הבכורה, והיחידה, הוריה, ולולא ההתנהלות המיילדותית של ביה"ח, הוריה אמורים היו לחזור מביה"ח לביתם, ביחד עם בתם התינוקת, בחלוף יומיים-שלושה לאחר הלידה.
התביעה הסתיימה בשנת 2019, בהסכם פשרה במסגרתו קיבל על עצמו ביה"ח לשלם להורי התינוקת פיצוי בסך כולל של 1.5 מליון ₪.
פיצוי בסך ₪550,000 עבור פטירת עובר בשבוע 36
מדובר בתביעה על רשלנות בהריון, שנגעה לפטירת עובר אחד מבין שני תאומים, שארעה בתוך הרחם, ועוד בטרם שההריון הגיע לסיומו.
התביעה הסתיימה בהסכם פשרה, שאושר ע"י ביהמ"ש, ושבמסגרתו חויב משרד הבריאות לפצות את בני זוג שיוצגו ע"י משרדנו בסך של 550,000₪.
העוברית נפטרה יום לאחר שהאם שוחררה מבית החולים
מדובר בתביעה שהגשנו בשם בני זוג צעירים שהריונם הראשון הסתיים בפטירה עוברית בשבוע 33 להריון, זמן קצר שיחרורה של האם מאשפוז בן שבוע ביחידה להריון בסיכון ביה"ח רמב"ם.
אשפוזה של האם בביה"ח החל כבר בשבוע 31+ להריונה בעקבות כולסטזיס הריוני שהתבטא בגירודים והפרעה בתפקודי הכבד בבדיקות דם שבוצעו לה. במהלך אשפוזה נעשה מעקב קפדני ותכוף אחר מצב העוברית שברחמה, כולל ניטור שבוצע מס' פעמים מידי יום. בתום 7 ימים של אשפוז, ולאחר שתופעת הגרודים התמתנה בעקבות טיפול תרופתי, האם שוחררה מביה"ח לביתה, עם הנחיה להגיע למרפאת הריון פעם בשבוע. בפועל, היא חזרה על דעת עצמה למיון ביה"ח בחלוף יומיים בשל חוסר תנועות עובר ואז התברר כי העוברית נפטרה בינתיים בתוך הרחם.
בפסה"ד נקבע כי רשלנות ביה"ח התבטאה בכך ששיחרר את האם לביתה, למרות שמצבה חייב להשאיר אותה במסגרת אשפוז כדי לעקוב מקרוב אחר מצב העוברית שנמצאה בסיכון עקב הכולסטזיס ההריוני. כן נקבע בפסה"ד כי הסטנדרט הרפואי ששימש את ביה"ח בהחלטתו לאשפז ולהשגיח על האם משך 7 ימים, צריך היה לשמש אף להמשך.
להורים נפסק פיצוי בסך כולל של כ-850,000 ₪, ובמסגרתו נלקחה בחשבון העובדה כי עד למועד פסה"ד בני הזוג הספיקו להביא לעולם שתי בנות נוספות.
פסה"ד ניתן ב4.6.13 ע"י השופטת נסרין עדוי בת.א 3590-02-11, כאשר סכום הפיצוי הסופי נקבע במסגרת ע"א 2144-09-13.
המדינה תשלם פיצוי בסך 8 מליון ש"ח עבור עיכוב בחילוץ תינוק
בהסכם פשרה שהוגש על ידנו, ואושר השבוע בביהמ"ש המחוזי, נקבע כי המדינה תשלם פיצוי בסך 4,700,000 ₪ במסגרת תביעה על רשלנות רפואית בלידה שנוהלה במשרדנו.
התביעה הוגשה ע"י משרדנו לפני כשנתיים, ועסקה בהריון תאומים במסגרתו נוצר אצל האחד פיגור גדילה תוך רחמי, ודיסקורדנטיות (מצב שבו תאום אחד גדל משמעותית מהאחר).
הסכם הפשרה הושג במקרה זה כשנתיים בלבד לאחר הגשת התביעה, ועוד לפני שהחל שלב שמיעת העדים בתיק.
ביה"ח חויב לשלם 1.4 מיליון ש"ח עבור פטירת עובר בשבוע 39
תביעה שהוגשה על ידנו בשמם של בני זוג לא נשואים שהליך הריון משותף שבו החלו, באמצעות תהליך הפריה חוץ גופית, הסתיים בפטירה עוברית בשבוע 39. הפטירה התרחשה בתוך מיומיים לאחר שהאם הגיעה לביקורת ושוחררה מהמיון המיילדותי בביה"ח איכילוב.
בפסה"ד נמצאה רשלנות רפואית בהתנהלות צוות חדר המיון שבדק ושיחרר את האם יומיים לפני הפטירה העוברית. נקבע כי בניגוד למתחייב לא בוצעה לאם בדיקת אולטרא סאונד בעת ביקורה במיון. עוד נפסק כי הרופא שהורה על שיחרורה מהמיון עשה כן מבלי שידע על כך שהיא התלוננה בהגעתה על הפחתה בתנועות עובר, תוך שהוא נוהג בענין זה באופן "רוטיני" ולא מביא בשיקוליו את משמעותה של תלונה כאמור, וכן את גילה המבוגר יחסית של האם שהגביר את הסיכון לפטירה עוברית בשלב זה.
במסגרת הפיצוי שנפסק לבני הזוג הובאה בחשבון העובדה כי העוברית שנפטרה היתה בתה היחידה של האם, וכי היא לא הצליחה לחזור ולהרות לאחר מכן ונזקקה לתרומת ביצית ופונדקאות כדי להביא לעולם ילדים נוספים.
פסה"ד ניתן ב-13.3.18 ע"י השופט רמזי חדיד (סגן נשיא) בת.א 24343-06-14 פלונית ואח' נ' מדינת ישראל.
3.9 מיליון ש"ח בתביעת הולדה בעוולה
בימים אלו ממש הגענו מול משרד הבריאות להסכם פשרה במסגרתו התחייב המשרד לשלם להורים שייצגנו פיצוי בסך 3.9 מליון ₪ בתביעת רשלנות רפואית של הולדה בעוולה (הפיצוי ניתן בנוסף ומעבר לתשלומי ביטוח לאומי שלבדם מסתכמים בסך של למעלה מ-3 מליון ₪).
התביעה הוגשה על ידנו בשנת 2015 בשם הוריו של קטין מדרום הארץ, שנולד בשנת 2000, ושלאחר לידתו התברר כי הוא סובל ממום מוחי מולד וקשה.
בתביעה נטען כי המום המוחי הנ"ל של הקטין לא נתגלה עוד במהלך ההריון בשל רשלנות רפואית בהריון, וכי אלמלא אותה רשלנות, הפגם המוחי היה מאובחן לפני סיום ההריון, והורי הקטין היו בוחרים לבצע הפסקת הריון, ולא להביא לעולם ילד עם לקות כה קשה.
3.1 מיליון ש"ח פיצוי בגין קרע דרגה 4 בעקבות לידת מלקחיים
תביעה זו הוגשה על ידנו בשם יולדת שסבלה מקרע דרגה 4 כתוצאה מלידת מלקחיים שבוצעה בביה"ח הדסה לאחר למעלה מ-3 שעות כאשר ראש העובר במצג עורף לאחור.
בפסה"ד נקבע שהקרע נגרם עקב רשלנות רפואית של הצוות המיילדותי במהלך ביצוע הלידה עצמה, וכי ע"י ניהול זהיר יותר של הלידה ניתן וצריך היה למונעו.
כן נקבע בפסה"ד כי גם תיקונו של הקרע לא נעשה כנדרש, וכי בהתחשב בחומרה ובהשלכות האפשריות של קרע כנ"ל, לצורך תיקונו צריך היה לנסות ולאתר מנתח מיומן בניתוחים מסוג זה (עדיף כירורג קולורקטלי), ולא להשאיר מלאכה זו למתמחה מחוסר כל נסיון בתיקון קרעים קשים כנ"ל.
סכום הפיצוי הכולל שנפסק ליולדת בתיק זה הגיע לסך תקדימי של כ-3.1 מליון ₪. זו סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד היום בישראל בתיק קרע מיילדותי.
פסה"ד ניתן ב-8.10.14 ע"י השופטת עירית כהן בת.א 11230-08-12 אלמונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה. ערעורה של הדסה על פסה"ד הנ"ל נדחה.
3.1 מיליון ש"ח פיצוי בגין קרע דרגה 4 בעקבות לידת מלקחיים
תביעה זו הוגשה על ידנו בשם יולדת שסבלה מקרע דרגה 4 כתוצאה מלידת מלקחיים שבוצעה בביה"ח הדסה לאחר למעלה מ-3 שעות כאשר ראש העובר במצג עורף לאחור.
בפסה"ד נקבע שהקרע נגרם עקב רשלנות רפואית של הצוות המיילדותי במהלך ביצוע הלידה עצמה, וכי ע"י ניהול זהיר יותר של הלידה ניתן וצריך היה למונעו.
כן נקבע בפסה"ד כי גם תיקונו של הקרע לא נעשה כנדרש, וכי בהתחשב בחומרה ובהשלכות האפשריות של קרע כנ"ל, לצורך תיקונו צריך היה לנסות ולאתר מנתח מיומן בניתוחים מסוג זה (עדיף כירורג קולורקטלי), ולא להשאיר מלאכה זו למתמחה מחוסר כל נסיון בתיקון קרעים קשים כנ"ל.
סכום הפיצוי הכולל שנפסק ליולדת בתיק זה הגיע לסך תקדימי של כ-3.1 מליון ₪. זו סכום הפיצוי הגבוה ביותר שנפסק עד היום בישראל בתיק קרע מיילדותי.
פסה"ד ניתן ב-8.10.14 ע"י השופטת עירית כהן בת.א 11230-08-12 אלמונית נ' הסתדרות מדיצינית הדסה. ערעורה של הדסה על פסה"ד הנ"ל נדחה.
