בעולם המודרני, הלידה היא הליך רפואי לכל דבר ועניין במהלכו היולדת נסמכת על המקצועיות, הניסיון והידע של בית החולים והצוות המטפל. לצערנו, יש לא מעט מקרים של לידות שמסתיימות בטרגדיה, דווקא כתוצאה מטיפול שגוי שהיולדת או היילוד קיבלו במהלך הלידה או אחריה.
חשוב לדעת שיולדת שנפגעה במהלך הלידה והורה לילוד שנפגע כתוצאה מטיפול לקוי של הצוות הרפואי בעת ההיריון, הלידה או אחריה, רשאים להגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד בית החולים והצוות שטיפל ביולדת וביילוד.
מהי רשלנות רפואית בלידה?
רשלנות רפואית הוא מושג משפטי כללי, המתאר מצב שבו הטיפול הרפואי שניתן למטופל אינו עומד בסטנדרט הרפואי הנדרש, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק.
תביעות רשלנות רפואית בלידה מוגשות במקרים בהם המעקב או הטיפול שניתן ע"י הצוות המיילדותי לאורך הלידה אינו עולה בקנה אחד עם התנהלות רפואית סבירה ומקצועית, וכתוצאה מכך נגרם במהלך הלידה (או בסמוך לאחריה) נזק ליולדת או לעובר.
כך, רשלנות רפואית בלידה, יכולה להתרחש במקרים בהם היולדת או התינוק נפגעו בגלל חוסר תשומת לב, אי ביצוע בדיקות מתאימות, הימנעות מנקיטת פעולות מסוימות, וכן ביצוע פעולות לא נכונות של הצוות המיילדותי.
דוגמאות לרשלנות רפואית בטיפול הרפואי במהלך הלידה:
- תביעה תקדימית של המשרד בנושא רשלנות רפואית בלידה נפסק פיצוי בסך 3.1 ₪ ליולדת עם קרע דרגה 4
- היעדר רופא בכיר בחדר לידה כאשר נוכחותו נדרשת
- מחדל מלבצע בדיקות במהלך הלידה
- בחירה בשיטת לידה לא נכונה למרות מצוקתו של העובר
- הפעלת לחץ פיזי על בטן היולדת שהוביל לנזק
- לידה מכשירנית (לידת ואקום או מלקחיים) שממנה ניתן וצריך היה להימנע.
- חוסר התערבות מתאימה והיעדר הפנייה לניתוח קיסרי למרות גורמי סיכון ומהלך לידה לא תקין.
- מצוקה עוברית שנוצרת בתוך תהליך הלידה, שלא מזוהה או לא מטופל כנדרש הגורם למשל למחלת שיתוק מוחין – CP.
- לידה שמסתיימת בפטירה עוברית (פטירה של העובר בתוך הרחם), בשל היעדר תשומת לב לסימני אזהרה עובריים.
האם ניתן להגיש תביעה גם עקב רשלנות רפואית במהלך ההיריון?
כן, רשלנות במהלך מעקב ההיריון, כולל פספוס באבחון מומים עובריים או תסמונות גנטיות, או טיפול לא נאות באם ההרה שגורם לה ו/או לעוברה לנזק, מאפשרים להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית..
דוגמאות לרשלנות רפואית בטיפול הרפואי בהיריון:
- אי ביצוע או היעדר הפניה לבדיקות רפואיות מתאימות במהלך ההיריון.
- פענוח לא נכון של מוניטור ואי מתן תשומת לב לאותות מצוקה של העובר.
- עיכוב ביילוד עובר שנמצא במצוקה
- מצוקה תוך רחמית ונזק נוירולוגי מסוג שיתוק מוחין, שנגרמו עקב פיגור גדילה תוך רחמי – IUGR – שלא זכה להתייחסות מתאימה.
- היעדר איבחון של חרשות ונזק מוחי שנגרמו לתינוק שנדבק ב-CMV במהלך ההיריון.
- היעדר הפניית האם לבדיקות גנטיות מתאימות. שהובילה לכך שתינוקות נולדו עם סיסטיק פיברוזיס – CF, או עם תסמונת X שביר, או עם תסמונות גנטיות אחרות.
- בדיקות הדמיה שנעשו בהריון ולא זיהו מומים עובריים.
- רשלנות בביצוע בדיקת סקירת מערכות ואי זיהוי מקרים של מומי מוח, כדוגמת HPE או דאנדי ווקר.
- מקרים של מומי מוח מבניים שלא זוהו בבדיקת MRI מוח עובר.
בנוסף גם רשלנות בטיפול, בסיבוך שהיה בלתי נמנע – כלומר שנוצר בנסיבות שאינן מקימות עילת תביעה, יכול להוות רשלנות רפואית בלידה. לדוגמא:
- מחדל באיבחון מצוקה של של יולדת או יילוד לאחר הלידה, והעדר טיפול רפואי ו/או סיעודי מתאים, הגורם נזק ליולדת או ליילוד כגון פטירת ילוד שנולד עם מצוקה נשימתית, עקב החייאה לא נאותה.
- מחדל במעקב או בטיפול אחר מצב הדימום אצל היולדת, המסתיים בכריתת רחם.
- מחדל בטיפול או באבחנה של שארית שליה ברחם, העלול להוביל לסיבוכים ונזקים ליולדת, כדוגמת נזק לרירית הרחם ותסמונת אשרמן.
מה הן זכויות המטופל?
לכל מטופל קיימת הזכות לקבל טיפול רפואי הולם. מגילת זכויות המטופל מאגדת את הזכויות השונות של כלל המטופלים בהליכים הרפואיים, כמו הזכות לקבל הסבר על הטיפול הרפואי, כולל מידע על סיכונים וחלופות רפואיות אחרות, הזכות להסכים או לסרב לטיפול הרפואי, הזכות לקבל חוות דעת נוספת ועוד.
מה החשיבות של מתן מידע לאם ההרה במהלך ההיריון?
קיימת חשיבות רבה כי הרופא או הרופאים שעורכים את מעקב ההריון לאישה ההרה, יתנו לה את כל המידע הרפואי החיוני על מנת שתוכל לקבל באופן מושכל את ההחלטות הנוגעות לבדיקות אותן היא מבקשת לבצע במהלך ההריון ו/או פעולות והתערבויות בהן היא מעוניינת, בהתאם לנסיבות ההריון. במקרים של רשלנות רפואית בהריון ו/או במהלך הלידה. במקרים שלא ניתן הסבר וייעוץ קודם הטיפול הרפואי, וכתוצאה מכך נגרם נזק ליולדת, לעובר או ליילוד, ניתן להגיש תביעה.
דוגמאות למקרים בהם היעדר מתן מלוא המידע עשויים להיחשב כרשלנות רפואית בלידה:
- היעדר מתן מידע ליולדת על ביצוע בדיקות רפואיות אבחנתיות כמו בדיקת מי שפיר או סיסי שלייה.
- היעדר מתן מידע לנשאים של מחלה גנטית על האפשרות לבצע אבחון טרום לידתי – PGD.
- היעדר מתן מידע על הסיכונים הכרוכים בביצוע פעולות מסוימות, כמו לידה מכשירנית.
- מחדל מלעדכן יולדת בכך שהמשך הלידה כרוכה בסיכון גבוה לנזק שייגרם לה או לעובר, ושבאפשרותה לעבור לניתוח קיסרי.
מה המשמעות של חתימה על טופס הסכמה?
פעמים רבות מטופלים נדרשים לחתום טרם הטיפול הרפואי על טופס הנקרא טופס הסכמה. חתימתו של מטופל על טופס הסכמה נוגעת בעיקרה לשאלה האם טרם הטיפול הרפואי התמלאה, פורמלית, הדרישה להחתימו על הטופס, ומאפשרת לקבל מושג על המידע שהמטופל קיבל מהצוות הרפואי במקרים מסוימים.
יחד עם זאת, מטופל החותם על טופס הסכמה טופס אינו מוותר על זכויותיו, וחתימה זו אינה מונעת ממטופל להגיש תביעת רשלנות רפואית. לדוגמא אם טופס ההסכמה שעליו הוחתמה המטופלת אינו מציין את הסיכון הרלוונטי שהתממש או את החלופה שנתקיימה לטיפול שהוצע, המטופלת תוכל לתבוע במקרים המתאימים על הרשלנות הרפואית שנגרמו לה, על אף שחתמה על הטופס. גם אם מדובר בסיכון מוכר בפרוצדורה הרפואית, אולם במקרה בספציפי הוא נגרם עקב מתן טיפול בלתי נאות – קיימת זכות תביעה.
מה צריך להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בלידה?
במסגרת התביעה לרשלנות רפואית בלידה, על התובעים להוכיח מספר סוגיות:
- הגורם המטפל סטה מהסטנדרט הרפואי המקובל ו/או מכללי הזהירות הנדרשים.
- למטופל נגרם נזק גוף /
- לו הצוות הרפואי היה פועל בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל, ניתן היה למנוע את הנזק .
לצורך ביסוס התביעה יש להגיש לבית המשפט חוות דעת של מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, בתחום נוירולוגיית ילדים ו/או בתתחום הנאונטולוגיה (טיפול בילודים)- אם הנזק נגרם ליילוד, או מתחום המיילדות הסיעודיות (Midwifery) , שתתמוך בטענות התביעה לפיה הצוות הרפואי סטה מסטנדרט הזהירות הנדרשת ממנו, מהפרקטיקה המקובלת וממבחן הרופא הסביר.
אם התביעה תצליח להוכיח את טענותיה, התובעים עשויים להיות זכאים לפיצויים משמעותיים, לרבות הוצאות רפואיות, עלויות סיעוד, הפסדי השתכרות, עלויות שיקום וכו', הכול בהתאם לנזק הנגרם.
כיצד בית המשפט מכריע בנושא רשלנות בלידה?
מהו מבחן הרופא הסביר?
על מנת להכריע האם במקרה מסוים ארעה רשלנות רפואית בלידה בדרך בה טופלו היולדת או היילוד ע"י רופאם משתמשים בתי המשפט במבחן הרופא הסביר.
במסגרת זו בית המשפט יבחן, בין היתר:
- האם במהלך הלידה נעשו כל הבדיקות הנדרשות?
- האם קבלת ההחלטות נעשתה כשכל הממצאים הרלוונטיים עומדים בפני הצוות?
- האם החלטות הרופא המסוים התבססו על שיקולים סבירים, כמו גם על ידע עדכני הנתמך בספרות מקצועית ובניסיון קודם?
- האם פעולותיו של הרופא המסוים נעשו ברמה שתאמה את הנורמות המקובלות אותה העת בעולם הרפואה, תוך הפעלת שיקול דעת שיפוטי בנוגע לנורמות הראויות במקרים המתאימים.
- האם הרופא נקט בכל אמצעי הזהירות שבהם צריך היה לנקוט רופא סביר?
לאחר מענה על שאלות אלה, יכריע בית המשפט, מה הייתה האחריות של הצוות הרפואי, והאם הצוות הרפואי נהג על פי האחריות שהוטלה עליו. אם ייקבע שהצוות הרפואי לא נהג כפי שהיה צריך לנהוג, ולמעשה התרשל, בית המשפט יצטרך להכריע האם הנזק נגרם כתוצאה מאותה התרשלות. במקרה שהתשובה תהיה חיובית, בית המשפט ייקבע את הפיצוי המגיע ליולדת, ליילוד או להורה.
חשוב לדעת שרשלנות תורמת מצד האישה ההרה או ההורה עשויים להוביל לקיזוז הפיצויים. כך, אם נמצאה רשלנות תורמת של האישה, שהתעלמה מהנחיות הצוות הרפואי או פעלה בכל דרך אחרת שתרמה לנזק שנגרם בפועל, רשלנותה עשויה להוביל לכך שבית המשפט יקזז את גובה הפיצוי המגיע לה.
מה החשיבות של חוות דעת של מומחה בתביעת רשלנות רפואית בלידה?
לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית קיימת חובה על פי תקנות סדר הדין האזרחי לצרף חוות דעת של מומחה רפואי מתאים, על מנת לבסס את הטענות בתחום הרפואה. בחוות דעתו, המומחה מסביר מה הוא הסטנדרט הרפואי הנדרש בתחום הרלוונטי לתביעה כיצד פעולותיהם ו/או מחדלם של הגורמים המטפלים היוו סטייה ממנו וכיצד התנהלות זו גרמה להתרחשות הנזק.
השופט צריך לבסס את קביעותיו על חוו"ד וחקירות המומחים הרפואיים, ולא יכול להסתמך על ידיעתו האישית או טענות שנטענות בעלמא ע"י מי מעוה"ד או הצדדים המעורבים.
מתי תביעת רשלנות רפואית בלידה מתיישנת?
תביעת רשלנות רפואית בלידה יש להגיש לבית המשפט בתוך 7 שנים מהמועד שבו נולדה עילת התביעה, שאחרת התביעה מתיישנת.
לעיקרון זה ישנם מספר חריגים:
- מי שנפגע מרשלנות רפואית בהיותו קטין, רשאי להגיש את התביעה בעצמו עד הגיעו לגיל 25 שנים.
חשוב לשים לב כי תביעות שנקראות "הולדה בעוולה" – בגין לידת ילדים שסובלים מתסמונות גנטיות ו/או מומים מולדים, הינן למעשה תביעה של ההורים ולא של הילד הפגוע שנולד, ועל כן הן מתיישנות בחלוף 7 שנים ממועד הלידה ולא בהגיע הילד לגיל 25.
- אם הנזק התגלה במועד מאוחר יותר מהיום בו נולדה עילת התביעה, ההתיישנות תחל מיום גילוי הנזק, אך לא יאוחר מ-10 שנים מהמועד שבו נולדה עילת התביעה.
בכל מקרה, בשל חשיבותה של סוגיית ההתיישנות ומאחר שלעיתים המדובר בסוגיה שאינה פשוטה, לא כדאי להשתהות עם הגשת התביעה, וכדאי גם לקחת בחשבון את פרק הזמן הנדרש לצורך איסוף המסמכים הנדרשים, התייעצויות עם מומחים, הכנת חוו"ד רפואיות, גיבוש עילת התביעה וכו'.
מהו גישור בהליכי רשלנות רפואית בלידה?
הליכי תביעה של רשלנות רפואית בלידה עשויים להיות ארוכים ולא פשוטים, בעלי סיכונים פוטנציאלים ובאפשרותכם לנסות להגיע לפשרה בטרם להליכם המשפטיים או במהלכם. גישור והגעה להסכמות יכול לחסוך את ניהול ההליך כולו, הקשיים והסיכונים הכרוכים בכך, ומאידך גם לקבל את המגיע לכם בעקבות הרשלנות שנגרמה לכם.
חשיבות בחירת עורך דין לצורך הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה
קיימת חשיבות מירבית לעבודת ההכנה שנעשית על ידי עורך דין רשלנות רפואית בלידה, טרם הגשתה של התביעה על ידו. במסגרת עבודת הכנה זו, עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית בלידה יאסוף ויבדוק בדקדקנות את כל המסמכים שבתיקים הרפואיים השונים של המטופלת, יתחקר את המטופל לגבי הפרטים הרלוונטים וזאת כדי להרכיב, ביחד עם המטופל, את הפאזל העובדתי הרלוונטי על כל חלקיו.
עו"ד מנוסה ומיומן הינו בעל ידע רפואי רב, ועקב ניסיונו ידע לזהות בעצמו כיוונים ועילות תביעה פוטנציאליות, ולהעמיק בירור בסוגיות הרלוונטיות ביותר, על מנת לבנות את התביעה המוצקה והמבוססת ביותר.
בנוסף עורך הדין יידע להפיק מאותם מסמכים רפואיים את מלוא המידע העובדתי והרפואי, ולזהות, במקרים מתאימים, ליקויים ברישום הרפואי.
כמו כן, עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית בלידה ידע להיעזר במומחים הרפואיים המתאימים, כדי לגבש ולהגיש עבור הלקוח, תביעה המבוססת כהלכה על טענות עובדתיות ועילות משפטיות מתאימות, באופן שיאפשר ללקוח למצות את זכויותיו.
לבסוף, עורך הדין המתאים ידע לבנות ולנהל כהלכה את התביעה, באופן שיציג בפני בית המשפט את העובדות הרלוונטיות, ובאופן שימקד כהלכה את הטענות השונות שמופנות לטיפול הרפואי, וזאת בהסתמך על עדות המומחים והוראות הדין והפסיקה.
מה עלות שכר טרחה של עורך דין בתביעות רשלנות בלידה?
בקרב עו"ד רשלנות רפואית בלידה המתמחים בתחום, נהוג כי שכר הטרחה הינו על בסיס אחוזים, ותלוי הצלחה של התביעה. מכאן, שהלקוח אינו נדרש לשלם לעוה"ד שכר טרחה עבור הטיפול בתביעתו, אלא אם הטיפול בתביעה זיכה את הלקוח בפיצוי כספי, שאז שכר הטרחה משולם מאותו סכום פיצוי ועל בסיס אחוזים שנקבעו מראש.
בנוסף לעלות שכר הטרחה של עורך הדין, יש לקחת בחשבון גם את העלויות הנוספות הכרוכות בתשלום למומחים הרפואיים שיתנו את חוות דעתם.
סבלת מרשלנות רפואית בלידה? אל תעברי את זה לבד
בסופו של יום, התמודדות עם אירוע של רשלנות רפואית בלידה אינה פשוטה, וקשה מאוד לעבור אותה לבד. אל תעברי את זה לבד, במקרים קשים כאלו, כדאי לפנות לעזרה חיצונית, ולהסתייע גם בעזרה טיפולית, רגשית ונפשית, שיסייעו לכם לעבור את התהליך הקשה ולעבד את הקשיים.
בנוסף חשוב להסתייע בעורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות רפואית בלידה, שלצדו עומדים גם המומחים הרפואיים בתחומים הרלוונטיים לתביעה. עורך הדין הנכון, יכול לסייע למשפחות אשר חרב עליהם כל עולמם, בשל מקרים מצערים של רשלנות רפואית בלידה, להמשיך לנהל את חייהם, להתמודד עם הטיפולים הנדרשים, ולקבל את הפיצוי המגיע להם.
דוגמאות לתביעות רשלנות רפואית בלידה בהן המשרד טיפל:
במהלך השנים המשרד טיפל וממשיך לטפל בהצלחה במספר רב של תיקי רשלנות רפואית בלידה, בהיריון ובתחומים נוספים. לפניכם דוגמאות בולטות:
- המקרה המצער: תביעת רשלנות בלידה שעסקה בלידת ואקום, ושבמהלכה נעשה שימוש מיותר, ומנוגד להנחיות, במכשיר ואקום (שולפן ריק).
התוצאה הטרגית: נגרם לתינוק דימום תוך גולגולתי, והוא נותר עם נכות נוירולוגית משמעותית.
סיקור התביעה: בכתבת תחקיר שפורסמה בתוכנית "בולדוזר" של מיקי רוזנטל.
- המקרה המצער: תביעה על רשלנות בלידה שנערכה בבית. המיילדת באותה פרשה איבחנה את המצוקה העוברית שנוצרה במהלך הלידה, אך לא ביצעה לתינוקת טיפול ההחייאה כנדרש בסמוך לאחר הלידה.
התוצאה הטרגית: מוחה של התינוקת נפגע, והיא נותרה עם שיתוק מוחין.
סיקור התביעה: תביעה תקדימית זו של רשלנות בלידה סוקרה הן בעיתונות הכתובה, והן בטלוויזיה בכתבת תחקיר שפורסמה בערוץ 10.
- המקרה המצער: תביעה על רשלנות רפואית במעקב שנעשה בביה"ח אחר מצב הילוד, בסמוך לאחר הלידה. צוות הפגייה לא זיהה במועד דימום מוחי שהלך והתפתח לאחר לידת ואקום.
התוצאה הטרגית: התינוק הפסיק לנשום, ועקב האמור נותר עם שיתוק מוחין.
- המקרה המצער: הפסקת נשימה שפקד את התינוק בסמוך לאחר הלידה, ועוד כאשר הוא ואמו היו בחדר הלידה.
התוצאה הטרגית: נגרם לתינוק שיתוק מוחין.
- המקרה המצער: לידת מלקחיים, ללא הכנה נדרשת של היולדת ומבלי לקבל את הסכמתה לפרוצדורה.
התוצאה הטרגית: קרע חמור ליולדת, בדרגה 4.
*התוכן עודכן ביום 9.10.24
