ישראל היא מבין המדינות המובילות בעולם בביצוע בדיקות הגנטיות במהלך ההריון במטרה למנוע לידת ילדים הלוקים בתסמונות גנטיות. הדברים נכונים, הן במסגרת הרפואה הציבורית והן במסגרת בדיקות גנטיות פרטיות אותן ההורים בוחרים לבצע גם ללא סיבה רפואית ספציפית.
אבחון שגוי בתחום הגנטיקה, עלול להוביל ללידת ילד פגוע, הסובל מתסמונת גנטית, דבר אשר גורם לסבל רב ומתמשך לילד ולבני משפחתו.
הגשת תביעת רשלנות רפואית עקב החמצת תסמונת גנטית בהריון, יכולה להקים עילת תביעה המכונה בשפה המשפטית "הולדה בעוולה". עילת תביעה זו הייתה שייכת בעבר לילד שנולד – כלומר הוא היה התובע, ואולם בעקבות שינוי ההלכה שהתרחש במאי 2012 (ע"א 1324/07 ליאור המר נ' פרופ' עמי עמית ואח') נקבע כי עילת התביעה שייכת להורים ולא לילד עצמו. המשמעות המעשית החשובה של קביעה זו הינה כי תביעה בעילה של הולדה בעוולה מתיישנת לאחר חלוף 7 שנים, ולא רק כעבור 25 שנים כפי שהיה לפני שינוי ההלכה.
מאחר וגידלו של ילד הסובל מתסמונת גנטית כרוכה בהוצאות כספיות משמעותיות – כגון הצורך להעסיק מטפלים צמודים, להעניק לילד טיפולים פרא רפואיים, לדאוג לאביזרים מתאימים וכו', הפיצוי אשר ניתן להורים אשר אמורים לגדל ולדאוג לרווחתו ולקידומו של ילד פגוע הינו גבוה ביותר ומסתכם במספר רב של מליוני שקלים, בתלות בנסיבות כל מקרה.
באופן כללי, קיימים שני סוגים של בדיקות גנטיות הרלוונטיות להריון:
- בדיקות סקר הנערכות להורים –
בדיקות אלו מבוצעות לכלל האוכלוסייה (למשל בדיקת טאי זקס) או לאוכלוסייה על פי חתך של מוצא עדתי של ההורים (למשל בדיקה לנשאות לדיסאוטונומיה משפחתית, או לסיסטיק פיברוזיס), ולא על בסיס סיכון אישי מוגבר לתסמונת כזו או אחרת.
מטרתן של בדיקות אלו לאתר נשאות למחלות גנטיות בקרב ההורים הפוטנצאילים על מנת לאפשר ביצוע בדיקה טרום לידתית במידה ושני ההורים נשאים של מחלה גנטית, או אצל אחד ההורים במקרים בהם ההורשה תלויה בנשאות אצל הורה אחד (כגון במקרה של מחלת ה- X השביר).
חלק מבדיקות הסקר מצויות בסל הבריאות, חלקן מכוסה ע"י הביטוחים המשלימים וחלקן יכול להיות מבוצע רק באופן פרטי.
- בדיקות טרום לידתיות הנערכות לעובר עצמו ממי השפיר או מסיסי השליה –
בדיקות אלו נערכות לעובר עצמו ויכולות לגלות מאות ליקויים ותסמונות גנטיות מעבר לבדיקות הסקר שמבוצעות להורים. בדיקות טרום לידתיות מצויות במימון ציבורי במקרים בהם קיים סיכון גבוה ללידת עובר הלוקה בתסמונת גנטית. אוכלוסייה שאינה בסיכון יכולה לבחור לעבור בדיקות טרום לידתיות במימון פרטי.
ניתן לחלק את תביעות רשלנות רפואית בתחום הגנטיקה, לכמה סוגים מרכזיים:
תביעות עקב הפרת חובת יידוע בדבר קיומן של בדיקות גנטיות –
- ההלכה קובעת כי קיימת חובת ליידע הורים על קיומן של בדיקות גנטיות – גם אם הן אינן כלולות בסל הבריאות.
בתי המשפט הרחיבו מאוד את חובת היידוע הידוע של הרופא והמערכות הרפואית כלפי ההורים, מאחר והתוצאות של לידת ילד פגוע הינן דרמטיות ומשנות חיים עבורם.
בע"א 2124/12 שירותי בריאות כללית נ' פלונית, נקבע כי היה על הרופא שערך במסגרת קופת החולים את מעקב ההריון, ליידע את ההורים בדבר האפשרות לבצע בדיקת X שביר באופן פרטי, וזאת למרות שבאותה תקופה לא היה נהוג להפנות נשים בסיכון נמוך לבצע בדיקה זו. בהתחשב בחשיבותה הרבה של הבדיקה.
- בשנים האחרונות, לאחר פיצוח הגנום, נכנסו לשימוש בדיקות חדשות לביצוע בדיקה גנטית טרום לידתית לעובר כגון בדיקת הצ'יפ הגנטי, ובדיקת אקסום. בדיקות אלו הינן בדיקות טרום לידתיות המבוצעות לעובר עצמו ומחייבות נטילת תאים עובריים במסגרת דיקור מי שפיר או בדיקת סיסי שליה. למרות שבדיקות אלו אינן מצויות בסל הבריאות עבור אוכלוסייה שנמצאת בסיכון נמוך ללידת ילד הלוקה בתסמונת גנטית, בהתאם להלכה, קיימת חובה לתת להורים מידע על אפשרותם לבצע בדיקה זו במסגרת פרטית. כך למשל, משרדנו הגיש תביעה בגין הפרת חובת היידוע על קיומה של בדיקת הצ'יפ הגנטי בשנת 2011 שכתוצאה ממנה נולד ילד הלוקה בתסמונת גנטית הכרוכה בפיגור ואוטיזם.
- תביעות מסוג חדש הינן תביעות על אי מסירת מידע על האפשרות לבצע בדיקות גנטיות טרום השרשתיות (PGD) לעוברים אשר הוריהם ידועים כנשאים של מחלות גנטיות ואשר עקב אמונתם הדתית אינם יכולים לעבור הפסקת הריון לאחר היווצרותו. בדיקה טרום השרשתית מבוצעת על תאים עובריים לאחר שמבוצע תהליך של הפרית מבחנה, בטרם שהעוברים מוחזרים לרחם ויכולה למנוע החזרת עוברים חולים ומניעת היווצרות הריון. במידה וזוג מבצע בדיקות טרום הריוניות ונמצא כי הוא נשא של מחלה גנטית, יש לתת לו מידע על האפשרות לבצע בדיקה גנטית טרום השרשתית ובכך למנוע את האפשרות כי יוולד ילד הסובל מתסמונת גנטית.
ביצוע רשלני של בדיקות גנטיות –
סוג אחר של תביעות רשלנות רפואית בתחום הגנטיקה מתייחס לביצוע רשלני של הבדיקה במעבדה. כך למשל, משרדנו הגיש תביעה כנגד מעבדה גנטית אשר באופן פרדוקסלי, בחרה להשתמש בטכניקה לביצוע בדיקת X שביר שמעלה את הסיכוי להגיע לתוצאה שגויה ,דווקא במקרים בהם מספר החזרות של האם הוא חריג וגבוה במיוחד (נתון שמגלם סיכון גבוה למחלה קשה במיוחד). כתוצאה מהתוצאה השגויה, נולדות תאומים ששניהם סובלים מהתסמונת. כמו כן, קיימים מקרים בהם תשובת המעבדה ניתנת על סמך בדיקות שאינן איכותיות מספיק מבחינה טכנית על מנת לתת תשובה סופית ואמינה, וזאת מבלי שנעשה ניסיון לטייב את איכות הבדיקה או לבצעה מחדש.
תביעות בגין ייעוץ גנטי רשלני –
תביעות אלו מוגשות כאשר הייעוץ הגנטי אשר ניתן אינו הולם את הפרקטיקה הרפואית והידע המדעי.
פעמים רבות, מעורבים במעקב ההריון ובטיפול הרפואי מספר גורמים מטפלים כגון רופא אשר עורך את מעקב ההריון, יועץ גנטי, מעבדה וכו', ולעיתים חל קצר בתקשורת בין הגורמים המטפלים אשר מוביל להחמצת אבחנה של תסמונת גנטית. בתי המשפט קבעו כי חלה על הגורמים המטפלים חובה לדאוג כי המידע יועבר באופן תקין בין כל הגורמים הרלוונטים אשר לוקחים חלק באבחון.
על הרופאים להסביר להורים על החשש באופן שיהיה ברור ומובן להם, בשפה פשוטה, לתת להם הסבר על השלכותיה האפשריות ועל הבדיקות שניתן לעשות על מנת לשלול או למזער את הסיכוי כי העובר לוקה במחלה. כאשר נולד ילד הלוקה בתסמונת גנטית במשפחה, גם אם תסמונת גנטית זו אינה ידועה או מוכרת, קיימת חשיבות רבה לערוך להורים ייעוץ גנטי מקיף ולתת להם הסבר מדוייק על האפשרות להישנות של תסמונת זו בילדים שיוולדו להם בעתיד – גם אם יבוצעו בדיקות מקיפות בהריון.
