רבות מתביעות הרשלנות הרפואית המוגשות בישראל הן תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה. אותן תביעות מתייחסות, בין היתר, ל:
- רשלנות רפואית בביצוע הלידה עצמה;
- לרשלנות רפואית במהלך מעקב ההריון;
- לרשלנות רפואית שנתבטאה במתן מידע רפואי חסר לאשה משך תקופת ההריון;
- ולרשלנות רפואית בטיפול הגניקולוגי שלא במסגרת הריון.
תיקי רשלנות רפואית בהריון ולידה של המשרד
- משרדנו טיפל ומטפל במספר תביעות שעסקו בשימוש לא נכון במכשיר ואקום (שולפן ריק) במהלך לידה, שגרם לילוד נזק מוחי בלתי הפיך.
- משרדנו טיפל ומטפל במספר תביעות שעסקו במעקב הריון, שבמסגרתו לא איבחן הרופא המטפל תופעות פתולוגיות אצל האם או אצל העובר, דוגמת פיגור גדילה תוך רחמי בו לקה העובר, או רעלת הריון בה לקתה האם. רשלנות הרופא שעקב אחר ההריון גרמה באותם מקרים לנזק בלתי הפיך לעובר, שהתבטא מאוחר יותר בשיתוק מוחין.
- משרדנו טיפל ומטפל במספר תביעות שעוסקות באי הקפדה של הצוות הרפואי אחר מצב העובר במהלך הלידה, וכן באי חילוצו במהירות האפשרית של העובר בניתוח קיסרי עקב מצוקה תוך רחמית שאליה נקלע במהלך הלידה או בסמוך אליה. המכנה המשותף לכל אותן תביעות הינו שבכולן העיכוב שבחילוצו של העובר גרם לו נזק מוחי בלתי הפיך המתבטא בשיתוק מוחין.
ראוי לציין כי עם ההתפתחות הטכנולוגית ביכולת לאבחן מומים עובריים עוד במהלך ההריון, וזאת באמצעות ביצוע בדיקות שונות (לרבות בדיקת אולטרא סאונד המכונה "סקירת מערכות"), יותר ויותר תביעות רשלנות רפואית בהריון ולידה מתייחסות לאי גילויים של מומים עובריים שאותם ניתן היה לגלות מבעוד מועד (וראו גם התייחסות בפרק של "לידה בעוולה").
לעניין זה ניתן למצוא פסקי דין שבהם נקבע כי רשלנותו הרפואית של המטפל התבטאה בכך שלא ביצע כהלכה את הבדיקות (בין בדיקות אולטרא סאונד ובין בדיקות אחרות) במהלך ההריון, כאשר בשל עובדה זו חויב אותו מטפל לפצות את הילוד על המומים עימם נולד.
כמו כן, ניתן למצוא פסקי דין שבהם נקבע כי רשלנותו של הרופא, שעקב אחר ההריון, התבטאה בכך שלא סיפק למטופלת מידע לגבי מגבלותיה של בדיקה אחת (למשל מגבלותיה של בדיקת סקירת מערכות שנעשית כשיגרה במסגרת הרפואה הציבורית), ובכך שלא הביא בפני המטופלת מידע בנוגע לאפשרות לבצע, באופן פרטי, בדיקות מרחיבות יותר (לרבות סקירת מערכות פרטית).
אם עברתם רשלנות רפואית בהריון ולידה פנו אלינו בהקדם לייעוץ ללא תשלום »
