לעיתים לאדם שנכנס לניתוח נגרם נזק כתוצאה מטיפול לקוי שהוא קיבל לפני הניתוח, במהלכו או אחריו. במידה וניתן יהיה להוכיח את יסודות תביעת הרשלנות הרפואית בניתוח, אותו אדם יהיה זכאי לקבל כספי פיצויים שיסייעו לו להתמודד עם הנזקים.
עם זאת, מדובר בנושא לא קל שמעלה לא מעט שאלות. מהי תביעת רשלנות רפואית בניתוח? האם חתימה על טופס 'הסכמה מדעת' מייתרת תביעת רשלנות רפואית? איזה סוגים של תביעות רשלנות רפואית בניתוחים קיימים? מהי תקופת ההתיישנות שחלה ואילו חריגים קיימים? במאמר זה ננסה לענות על כל השאלות.
איך מוגדרת רשלנות רפואית בניתוח?
כשאנו מדברים על רשלנות רפואית בניתוחים הכוונה היא לניתוח שנעשה ברמת מיומנות שאינה עומדת בסטנדרט המקצועי הנדרש או מבלי שלפני, במהלך ואחרי הניתוח ננקטו אמצעי הזהירות הסבירים, שהיו צריכים להינקט, ולאותו מטופל נגרם נזק כתוצאה מכך. כלומר, על מנת שניתן יהיה לבסס עילת רשלנות רפואית בניתוח צריכים להוכיח 3 יסודות: א. הפרת חובת הזהירות שחלה על הצוות הרפואי, או במילים אחרות – סטיה מסטנדרט המקצועי הנדרש (זוהי למעשה ההתרשלות עצמה); ב. הנזק שנגרם למטופל וג. הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לנזק.
במישור הפרקטי, נושא ההתרשלות הרפואית מוכח ע"י חוות דעת מקצועית של מומחה רפואי מתאים . כלומר, לצורך הגשת תביעת רשלנות בניתוח , על התובע לצרף חוות דעת של מומחה רפואי בתחום הרלבנטי , אשר מעידה כי הניתוח שנעשה אכן חורג מהסטנדרט המקצועי המקובל. בנוסף, כאמור, על התובע להוכיח גם את קיומו של קשר סיבתי בין הטיפול הרפואי, במקרה שלנו ניתוח, שניתן/בוצע לבין הנזק שנוצר/שנגרם לו. בעוד שבחלק מהמקרים אין קושי מיוחד להוכיח קיומו של קשר סיבתי זה, במקרים אחרים ההוכחה אינה קלה כלל, שכן ניתוח בפני עצמו, מעצם טבעו, הוא הליך רפואי מסוכן ולעיתים יכולים להיגרם נזקים למטופל, אפילו אם ניתן לו הטיפול הרפואי המיטבי, שלא לדבר על הטיפול בסטנדרט "הרגיל" והנדרש .
הסכמה מדעת לניתוח
חוק זכויות החולה קובע כי במקרים של טיפולים רפואיים מורכבים כמו ניתוח, נדרשת הסכמה מפורשת של המטופל בכתב בלבד.
בפועל, ההסכמה מפורשת נעשית באמצעות חתימה על טופס הסכמה לניתוח וטופס הסכמה להרדמה עליהם מתבקש לחתום המטופל בטרם הניתוח. בנוסף, טופס ההסכמה אמור לכלול תמצית של ההסבר שניתן למנותח קודם לכן וכן לפרט את כל הסיבוכים העיקריים שעלולים להיווצר מהניתוח.
האם חתימה על טופס הסכמה לניתוח מייתרת טענה של רשלנות רפואית בניתוח? על פי רוב התשובה לכך שלילית. חתימה על טופס הסכמה לניתוח אינה חזות הכל ואינה עומדת לבדה. בנוסף על המטופל לקבל הסבר על הניתוח, מענה לשאלותיו, מידע על הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בניתוח וכן הזדמנות לשקול חלופות טיפוליות אחרות לעומת הניתוח המוצע. בהתאם, כל עוד לא קוימו התנאים שמבטיחים "הסכמה מדעת" לטיפול, חתימה על "טופס הסכמה" אינה מעידה אוטומטית על קיומה של אותה הסכמה.
מעבר לכך, חתימה על טופס הסכמה מדעת לניתוח אינה פותרת את הצוות רפואי לנקוט בפעולות הרפואיות העומדות במבחן "הרופא הסביר", שאם לא כן, עם החתימה על ההסכמה או בלעדיה, ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית.
לכן, מומלץ בכל מקרה להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית לגבי סיכויי התביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח.
סוגי ניתוחים שבהם עלולה להתרחש רשלנות רפואית
קיימים סוגים רבים של רשלנות רפואית בניתוחים כתוצאה מהמגוון הרחב של הניתוחים הקיימים בענף הרפואה. ניתן לחלק את מקרי הרשלנות הרפואית בניתוח ל- 3 סוגים, בהתאם לעיתוי בסדר הכרונולוגי של התרחשותם: לפני הניתוח, במהלכו ואחריו, או בהתאם לתחום הרפואי כמו למשל: ניתוחי עיניים, ניתוחי לב, ניתוחי קטרקט ועוד. נסקור להלן דוגמאות חלקיות בלבד, :
- כפי שצוין לעיל, אי קבלת הסכמת המטופל מדעת עלולה להתפרש כרשלנות רפואית טרום הניתוח. כן נקבע בפסיקת בתי המשפט כי במידה ומדובר בניתוח אלקטיבי, כלומר ניתוח שתוכנן מראש להבדיל מניתוח חירום, יש לזמן את המנותח מספר ימים קודם לניתוח, לספק לו את המידע המלא, להציג בפניו את טופס ההסכמה לעיון בנחת, והכל במטרה לאפשר לו לשקול את הטיפול המוצע ולהיוועץ עם רופאים נוספים לפני הניתוח, אם זה רצונו.
- דוגמא נוספת לרשלנות רפואית טרום הניתוח הינה בחירה בטכניקת ניתוח בלתי מתאימה או אי- הבנת הדחיפות של ביצוע הניתוח ואיחור בביצועו.
- דוגמא נוספת לרשלנות טרם הניתוח קשורה להליך ההרדמה. הכוונה לבחירת טכניקות או פרמטרים בהרדמה בצורה שגויה שאינה תואמת את הניתוח או את מגבלות המטופל או אי מתן כמות מתאימה של חומרי ההרדמה.
- דוגמא קלאסית לרשלנות רפואית במהלך הניתוח היא פגיעה באיבר פנימי בגוף בשל העדר זיהוי נכון. כך למשל, בחלק מהמקרים , פגיעה במעי וחירורו, מה שעלול להוביל לזיהום קשה, דימום ואף מוות, יכולים להיחשב כרשלנות רפואית, אם כי לעתים פגיעה כזו תיחשב כסיכון סביר של הניתוח. דוגמא נוספת היא השארת מכשירים או ציוד רפואי כגון תחבושות, צינוריות, מחטים ועוד בגופו של המטופל.
- סוג נוסף של מקרים הוא רשלנות רפואית לאחר הניתוח. התקופה שלאחר הניתוח היא תקופת החלמה והתאוששות. בהתאם לאופי הניתוח, לאופן התנהלותו ולמצבו של המטופל, על הצוות הרפואי לעקוב אחר החלמתו של המטופל עד לאיזון גופני נדרש. אי מעקב ראוי אחר מצב החולה והתעלמות מסממנים אשר יש בהם כדי לתת אינדיקציה על החמרה במצבו של המטופל עלולה לעלות לכדי רשלנות רפואית. למשל התעלמות מחום, תוצאות בדיקות דם ירודות, תסמיני דימום לאחר הניתוח, תסמיני זיהום לאחר ניתוח, התאוששות איטית מידי של המטופל ועוד.
כאמור, בכל מקרה, מומלץ להיוועץ עם עורך דין לגבי העובדות הספציפיות של המקרה שלכם.
סוגים של רשלנות רפואית בהתאם לתחום הרפואי
- רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח, למשל בחירת גישה לא נכונה בהליך של הסרת גידול או למשל אירוע מוחי שהוא כתוצאה מהניתוח שאירע, דימום שנוצר עקב תפירה לקויה ועוד.
- רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים. גם כאן, לצערנו, המגוון של הנזקים שעלולים להתקיים כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח הוא רחב כגון: צלקות מרובות, פגיעה עצבית, הופעת דימום, צניחת חזה לאחר ניתוח הגדלת חזה וכו'.
- רשלנות רפואית בניתוח קטרקט, הכוונה לניתוח לעקירת עדשת העין המשפיעה לרעה על הראייה של המטופל. הסיבוכים הקשורים לרשלנות רפואית בניתוח קטרקט הם: אובדן ראיה, צניחת עפעף, זיהום ודימום, גלאוקומה, דלקת, קטרקט חוזר ועוד.
- רשלנות רפואית בניתוחי עיניים. הסיבוכים הקשורים לרשלנות רפואית בניתוחי עיניים: אובדן ראייה, זיהומים, ראייה מטושטשת ובעיות ראייה אחרות כגון בעיית זיהוי צבעים וכו'.
כאמור לעיל, קיימים מגוון רחב של סוגי רשלנות רפואית בניתוח ורשימה זו אינה מונה את כולם. בכל מקרה, תמיד מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בניתוח המתמחה בתחום אשר יעריך את סיכויי התביעה.
התיישנות תביעת רשלנות רפואית
ההתיישנות החלה על תביעת רשלנות רפואית בניתוח בדומה לתביעות אחרות הינה 7 שנים מהאירוע שהוביל לעילת התביעה. האם מדובר בסוף פסוק? ובכן, לא. לצד כלל זה נקבעו מספר חריגים. כך למשל אם הנזק נגרם לקטין, תקופת ההתיישנות תתחיל להימנות רק עם הגיעו לגיל 18 ותסתיים כאשר הוא יגיע לגיל 25.
דוגמא נוספת היא כאשר העובדות המקימות את עילת התביעה נעלמו מהתובע מסיבות שאינן תלויות בו. במקרה זה תקופת ההתיישנות תתחיל להימנות מהיום שנודעו לו העובדות. לכך יש להוסיף חריג נוסף והוא אם הנזק לא התגלה ביום שבו הוא התרחש ואז תקופת ההתיישנות תתחיל להיספר מהיום שבו הנזק התגלה ולכל היותר תוך 10 שנים מהיום שבו ארע הנזק.
לכן, בכל מקרה מומלץ לתמיד להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית בניתוח על מנת לברר את המצב המשפטי עד תומו ולא להסיק מסקנות אשר עלולות להטעות.
פנייה לעו"ד מומחה
על אף המידע הרב שניתן לקרוא היום אודות רשלנות רפואית בניתוח, חשוב מאוד שאדם שעבר ניתוח וחושב שנגרם לו נזק כתוצאה מכך יתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בניתוח המתמחה בתחום, כך שלאחר הבנת המצב העובדתי יוכלו לנתח את סיכויי התביעה ולהסביר את המשמעות שלה.
כל החלטה אשר אינה מבוססת על התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית בניתוח המבין בתחום, עלולה לשלול כספיי פיצויים משמעותיים אשר להם זכאי הנפגע ואשר עלולים לסייע לו מאוד להתמודד עם המצב הרפואי החדש אליו הוא נקלע.
הפיצוי הצפוי במקרים של רשלנות רפואית
כאשר התביעה תצליח להוכיח את יסודות תביעת הרשלנות רפואית, ייפסק פיצויי לתובע. גובה הפיצוי יקבע בהתאם לשקלול של מספר גורמים כגון היקף הנזק שנגרם למטופל לרבות ההשלכות על תחומי חיים שונים למשל פגיעה תעסוקתית. בנוסף ייבחנו גילו של המטופל, רמת הכנסתו, המצב המשפחתי שלו, קיצור תוחלת חייו בעקבות הרשלנות הרפואית, הכאב והסבל שהנזק גרם לו, הצרכים הרפואיים שלו בעקבות הרשלנות הרפואית ונתונים נוספים. לכל אלה יש השלכה על גובה הפיצוי והוא יקבע בהתאם למקרה הספציפי המובא בפני בית המשפט.
סיכום
במאמר זה הרחבנו אודות תביעת רשלנות בניתוח והתיישנותה וכן אודות סוגים שונים של רשלנות רפואית בניתוחים. משרד א. שמואלי הוא משרד בעל ניסיון רב בייצוג מטופלים ומטופלות במסגרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח, לרבות רשלנות רפואית בניתוחים, רשלנות רפואית בניתוחים נוירוכירורגיים ואורתופדיים, רשלנות רפואית בניתוחי עיניים ובפרט רשלנות בניתוחי קטרקט, רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח, רשלנות רפואית בניתוחי מערכת העיכול וניתוחים פרוקטולוגיים ועוד סוגים שונים של רשלנות רפואית בניתוחים. כאמור, כספי הפיצויים אשר יכולים להיפסק בסוג זה של תביעות רשלנות רפואית יכולים להיות גבוהים ומשמעותיים ולהקל על הקושי הרב שנגרם כתוצאה מרשלנות בניתוח. פנו בהקדם אל משרד עו"ד א. שמואלי על מנת להעריך את סיכויי התביעה ולמצות את זכויותיכם.
