קרע דרגה 3 בלידה

התקווה של כל יולדת היא שהיא והתינוק/ת יהיו בריאים ויחזרו הביתה בשלום. אך לעיתים הלידה לא מתרחשת כמו שציפינו וליולדת נגרמים קרעים בחיץ בין הנקבים, קרי בין הנרתיק לפי הטבעת. קרע כזה יכול להיות חלק טבעי ובלתי נמנע מתהליך הלידה, אך לעיתים הקרעים הם תוצאה של רשלנות רפואית והיו יכולים וצריכים להימנע. היכן עובר הגבול בין סיכון טבעי הכרוך בכל לידה לבין רשלנות רפואית המזכה בפיצוי?

קרעים בלידה מחולקים לפי דרגות החומרה שלהם

נהוג לחלק את סוגי הקרעים ל-4 דרגות מהקל לכבד. קרע דרגה 4 בלידה הוא החמור ביותר והוא מערב את שני הסוגרים האנאליים ואת רירית החלחולת. קרע כזה הוא בעל השפע ארוכת טווח על תפקוד הסוגרים של פי הטבעת ועלול לגרום לחוסר שליטה על הגזים והצואה.

גם קרע דרגה 3 נחשב לקרע בדרגת חומרה גבוהה , שכן הוא מערב לפחות את שרירי הסוגר החיצוני של פי הטבעת. נהוג לחלק את הקרעים בדרגות חומרה 3 לתתי סיווג בהתאם לעומק הקרע, כאשר החומרה הקשה ביותר בקרע כזה הוא דרגה 3  C (מעורבות של שני הסוגרים האנאליים). עם זאת, גם קרע הקל ביותר בדרגה זו – קרע דרגה 3 A (בו קיימת מעורבות של פחות מ50% של שריר הסוגר החיצוני)- עלול להיות בעל השלכה הרסנית על חיי היולדת ותפקודה בהיבטים השונים כגון התעסוקה, הזוגיות, תפקוד בחברה וכיו"ב.

 כאשר נוצר קרע דרגה 3 בלידה יש לבחון האם המקור לקרע הוא רשלנות רפואית של הצוות המטפל כתוצאה מטיפול לא ראוי שניתן ליולדת. במסגרת זו נדרש לבדוק מהן הסיבות שהובילו להיווצרות קרע דרגה 3 בלידה, מהם הנזקים הצפויים והמשמעויות שלהם בטווח הארוך. לאור הממצאים, יש לבחון את ההיתכנות של הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

חשוב לציין כי הקרעים שמערבים את סוגרי פי הטבעת (כאמור קרעים בדרגה 3-4) הינם נדירים יחסית (בישראל שיעורה המדווח עומד על 0.2%-0.6% בלבד מכלל הלידות הנרתיקיות , לעומת 2%-6% מהלידות במערב)

קרע דרגה 3

כאמור, קרע דרגה 3 הוא קרע עמוק יותר היוצר תחלואה קשה. הוא מערב את שרירי הרקטום וסוגר אחד של פי הטבעת (הסוגר הפנימי או החיצוני). קרע דרגה 3 נהוג לסווג לשלושה תתי רמות: קרע בדרגה 3a, קרע בדרגה 3b, קרע בדרגה 3c, בהתאם לחומרתם.

קרע בדרגה 3a – קרע בשריר הסוגר החיצוני בעומק של עד50%.

קרע בדרגה 3b – קרע בשריר הסוגר החיצוני בעומק הגדול מ-50%.

קרע בדרגה 3c – הקרע החמור ביותר מבין שלושת תתי הרמות שכן הוא מערב הן את שריר הסוגר החיצון והן את שריר הסוגר הפנימי של היולדת.

גורמי הסיכון /הסיבות להיווצרות קרע דרגה 3 בלידה.

 ידוע שהסיכון להיווצרות קרע 3-4 גדל משמעותית בלידה עם גורמי סיכון רלבנטיים, ובפרט בשילוב שלהם.

בשל ההשלכות הפוטנציאליות הקשות של קרע כנ"ל על איכות חיי היולדת, בספרות המיילדותית חוזר ומודגש הצורך להכיר ולזהות, בכל מקרה הפרטני ומבעוד מועד, את גורמי הסיכון להיווצרותו, כדי שבנסיבות מתאימות תיבחר מראש חלופת סיום לידה שתמנע ככל האפשר היווצרות קרע כנ"ל

הקרע בדרגה 3 -4 יכול להיגרם בשל מגוון סיבות או גורמים  וכאמור בגין השילוב ביניהם,  נמנה חלק מהם:

1. התארכות השלב השני של הלידה, המכונה לידה פעילה, מעבר לרף הנורמה .
2. חיתוך החיץ בצורה לא נכונה – בעיקר חיתוך מדינאני , במקום מדיו -לטראלי .
3. שימוש בוואקום או מלקחיים בצורה לא נכונה או לא זהירה דיה.
4. לידת תינוק גדול מאוד.
5. לחיצה על בטן היולדת במטרה לזרז את הלידה.
6. תנוחת העובר בתעלת הלידה.
7. כליאת כתפיים של העובר.
8. חוסר טיפול ראוי לאחר שהקרע כבר נוצר.

בכל מקרה שבו נגרם קרע דרגה 3 בלידה תמיד יש לבחון את נסיבות המקרה ולראות האם הוא נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית של הצוות המטפל.

נזקים הנגרמים כתוצאה מקרע דרגה 3 בלידה

נזקים במישור הגופני כתוצאה מקרע דרגה 3 בלידה: קושי בקיום יחסי מין, כאבים, דליפת צואה, תכיפות בצאיה , עצירות, צורך בביצוע ניתוח קיסרי בעתיד, דליפת גזים.

נזקים במישור הנפשי כתוצאה מקרע דרגה 3 בלידה: חרדות, דיכאון, פוסט טראומה, הימנעות מהבאת ילדים נוספים.

תביעת רשלנות רפואית כנגד הצוות המטפל

במסגרת תביעת רשלנות רפואית טוענת התביעה לנזק שנגרם כתוצאה ממעשה או מחדל של הצוות הרפואי במהלך הטיפול הרפואי שניתן. כאשר מי מהצוות הרפואי לא פעל לפי מידת הזהירות שצוות רפואי סביר היה פועל באותן נסיבות, הרי שזו התרשלות.

אלה הם יסודות עוולת הרשלנות שיש להוכיח אותם במסגרת ההליך בבית המשפט:

1. קיומה של חובת זהירות של הצוות הרפואי כלפי היולדת.
2. הפרה של חובת הזהירות על ידי הצוות הרפואי.
3. נגרם נזק ליולדת.
4. מתקיים קשר סיבתי בין ההתנהגות של הצוות הרפואי, שסטתה מסטנדרט הזהירות, לנזק של היולדת.

לצורך הכנת התביעה, על היולדת לפעול לקבלת כל המסמכים הרפואיים בעניינה שכן תביעת הרשלנות נסמכת במידה רבה על המסמכים הרפואיים.

חוות דעת מומחה

לצורך הוכחת תביעת רשלנות רפואית יש לצרף חוות דעת מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות לפיה בנסיבות המקרה הצוות הרפואי הפר את חובת הזהירות החלה עליו באשר פעל לא לפי סטנדרט הזהירות הנהוג וכי המעשה או המחדל של הצוות הרפואי קשור בקשר סיבתי לנזק שנגרם ליולדת.

פיצוי בגין קרע דרגה 3 בלידה

הנזק של היולדת יכול לבוא לידי ביטוי במספר אופנים: האחד, היבט פיזיולוגי. היולדת עלולה לסבול מכאבים, דליפת גזים וצואה, עצירות ועוד, כאמור לעיל.

בנוסף, יש לקחת בחשבון גם נזק נפשי שנוצר כתוצאה מהלידה הקשה שעברה ומההתמודדות עם הנזקים שהקרע יוצר, כגון חרדה, דכאון ועוד.

בעריכת תחשיב הפיצוי יש לקחת בחשבון כל אחד מההיבטים שמנינו לעיל, הן בפן הפיזיולוגי והן בפן הרגשי. מעבר לכך יש לקחת בחשבון את כל ההוצאות שעל היולדת להוציא כגון חיתולים למבוגרים, תחבושות היגייניות, טיפול נגד חרדה ועוד.

נדגיש כי סכום הפיצויים מושפע מגילה של היולדת וכן מהקצבה שהיא זכאית לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

עו"ד שגיא רובינסקי:

משרדנו הגיש לאחרונה תביעת רשלנות רפואית עקב קרע בסוגרים שארע ליולדת בת 24 עת ילדה את בנה הבכור.

בלידה זו היו קיימים מספר גורמי סיכון להיווצרות קרע מיילדותי, אשר אמורים היו להוביל להחלטה על סיום הלידה בניתוח קיסרי ובכך למנוע רשלנות רפואית בלידה ואת התרחשות הקרע עצמו.

ראשית, שעה וחצי לאחר שהחל השלב השני של הלידה (כלומר פתיחה מלאה), התברר כי ראש העובר נתקע בגובה 0.

למרות שהיתקעות גובה ראש העובר מלמדת על מהלך בלתי תקין של הלידה, שמצריך מעקב צמוד להערכת התקדמות הלידה ושקילת חלופות לסיומה, הרי שבאופן בלתי סביר, היולדת כלל לא נבדקה במשך השעתיים הבאות, עד לקבלת ההחלטה על חילוץ העובר בואקום.

בהמשך, למרות שהשלב השני של הלידה התארך מעבר לפרק הזמן המקובל, ללא שתועדה התקדמות בלידה וירידת גובה ראש העובר, לא הוחלט על סיום יזום של הלידה בניתוח קיסרי.

ולבסוף, בדיקה מיילדותית שבוצעה ליולדת בחלוף שלוש וחצי שעות מתחילת השלב השני, בטרם שהוחלט על חילוץ העובר בואקום, העלתה כי חיץ הנקבים שלה (הפרינאום) הינו "פריך בצקתי ומדמם".

לידת ואקום, הינה פעולה, המגלמת לכשעצמה סיכון עודף לקרעים מיילדותיים. החלטה על לידת ואקום במקרה בו הפרינאום היה במצב  בלתי תקין עוד לפני ביצוע הפעולה, הינה החלטה בלתי סבירה לחלוטין שגילמה סיכון מוגבר בהרבה להיווצרות קרע מיילדותי. ההחלטה הסבירה בנסיבות העניין היתה לסיים את הלידה בניתוח קיסרי אשר היה מונע רשלנות רפואית ואת היווצרות הקרע המיילדותי.

ולבסוף, לפני ותוך כדי לידת הואקום, הפעיל מי מהצוות המיילד לחץ ידני פונדלי על בטנה של היולדת בתנועות דחיפה של העובר כלפי מטה. הפעלת לחץ פונדלי הינה פעולה בלתי מקובלת, המגבירה אף היא, לכשעצמה, את הסיכון לקרע מיילדותי.

ליולדת לא נאמר דבר על היתקעות ראש העובר, על הימשכות השלב השני של הלידה מעבר למשך הזמן מקובל, על הסיכונים מוגברים הכרוכים בכך להגעה ללידה מכשירנית ולקרע לידני, על מצבו העדין של הפרינאום שלה אשר מגלם סיכון מוגבר לקרע, על הסיכון הכרוך בהפעלת לחץ פונדלי ועל האפשרות לסיים את הלידה בניתוח קיסרי.

כתוצאה מלידת הואקום, נגרם לתובעת קרע מיילדותי חמור בדרגה של 3B והיא סובלת, בין היתר, מחוסר שליטה על גזים, קושי בשליטה על צואה רכה וכמובן נוזלית, דחיפות ביציאות וחוסר יכולת להתאפק מעל מספר דקות. נכותה הצמיתה של התובעת היא בשיעור של 30% לצמיתות ופוגעת בכל מישורי חייה.

פגיעה זו הייתה נמנעת לו אנשי הצוות הרפואי היו מזהים ומעריכים מבעוד מועד את הפתולוגיות וגורמי הסיכון אשר התגלו בלידה זו, והיו מסיימים אותה בניתוח קיסרי.

לסיכום

הפער בין הרצון לצאת מחדר לידה בשמחה ובבריאות לבין המציאות שבה מתרחש נזק אדיר ליולדת אשר לו השלכות משמעותיות, הוא עצום. ככל והיולדת אכן סובלת מקרע בדרגה 3 בלידה אין להקל ראש. יש לגשת בהקדם למשרד עורכי דין שמתמחה בתחום דיני הנזיקין ובפרט ברשלנות רפואית בלידה ולבחון את נסיבות המקרה הספציפיות.

משרד עורכי דין א. שמואלי בעל ניסיון רב בתחום שהגיש וטיפל בלא מעט תביעות בתחום הרשלנות הרפואית ובפרט בקרע דרגה 3 בלידה, יוכל לסקור את החומר הראייתי, להעריך את סיכויי התביעה ולהמליץ ליולדת על הפעולות הנדרשות.

הפיצוי הכספי לו זכאית היולדת יכול ליצור הבדל משמעותי בחיי היולדת ולסייע לה רבות להתמודד עם האתגרים הרבים נוכח המצב.